כותבת את חיי בתוך מחברת קטנה וירוקה
שורה אחרי שורה, מילה במילה
והעמודים מתמלאים באותיות,
מן צופן של נשמתי.
מכרתי את נשמתי למילה הכתובה.
ניסחתי הכל יפה יפה, התנקות.
פתאום יש לי מקום בלב,
פתאום הנשימה יותר חופשית.
מה יש בה בכתיבה שמנקה
ככה את הלב והראש?
פותחת את כל הקשרים שבנשמתי
ומחזירה אותי לעולם
פתוחה, מבינה וסבלנית יותר.
מדהים. ריפוי בכתיבה.
איזה מזל שאני מסוגלת היום
להיות כנה עם עצמי עד הסוף
לחפש בתהומות נפשי את התשובות
להתחבר לנקודות הכי כואבות והכי יפות שלי.
אושר גדול יש בפענוח הקוד האישי.
עכשיו אני יודעת שכשתבוא
אוכל להגיש לך את עצמי,
נקייה פתוחה ומקבלת.
אני יודעת שנשמתי תוכל לפענח
גם את נשמתך וגם את נשימתך.