איך ברחו בצוויחה עטלפי ניכורי
וכיצד מגדל בבל של מילותיי
מתרסק אלייך.
כי לראשונה אהובתי
לאחר הרבה ימי זיכרון ברחבת ליבי
מביט אני רק אלייך
על שעריך, וגופך
שהינם כה יקרים עבורי
אוצרי.
יתכן שקרני החמה חיממו בלהט את ליבי
או מימי התיכון שהציפו את תחושתי
או שפשוט
מבלי לדבר ולנתח
הפלאת את חיינו.
עדיין אין אני קורא בשמך
מחכה אני כאב טרי המחכה לבשורה
ורוצה לחבק אותך בעזות
ולקוות
עכשיו !
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|