ס. קובריק / אם ילדי האבודים |
נזדחלתי בסמטאות הלובן
חבוק בהערצת נשות הריבוע
וחיכיתי לספינה
שתישא אותי רחוק מעצמי.
אך בפוגשי אותך
מחויכת הקסם
מושא האתמול
חיפשתי ונברתי לפוגמך
אולם אלומית מכשלתי כבתה ודהתה
וכוכב הגורל נפל לרגלינו.
חיוכך,ריקודך, חיקוייך
עינייך,עיני, חברתך
והנשיקה.
כה זכה את יפתי
ואילו אני רקוב מביוב עברי
ומכון אני להתמסר לעתידנו
ולספינה השטה
ואלייך
אם ילדיי האבודים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|