ס. קובריק / במרפסת הים |
ולא שמץ של איבה
ורצוני הוא שכיסאי השכן
במרפסת הים
יישאר מיותם ממך
ומשכמותך
כי נשמתי כופרת באהבה
ורוצצה את דמותך לרסיסי אדים
ומעלה אני באוב
את כמיהתי כרנסנס
לתור
לזנות
לכבוש
להתבהם
ולהינמק במרתפי כלאי
שפתותיי אינן קוראות אלייך
ונשימתי נעתקת לתוכי
רוצה אנוכי לפטם את מוחי ותשוקתי
ולדכא את חינוך השווא
בדבר האהבה
בשבועת המונוגמיה
ובסוף הטוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|