שוקולד, שוקולד זה טוב. אני שיכורה עכשיו. ומה שעוד יותר גרוע,
אני יודעת שאני שיכורה. ואני גם יודעת למה שתיתי. ואני גם
יודעת שזה לא עוזר וזה רק הולך ומתדרדר, חכו להמשך. הטלוויזיה
מזייפת אורגזמות ניו-יורקיות מתוחכמות. כולם אוהבים סקס, כולן
רוצות לחיות בעיר הגדולה. בגלל האופציות. כגודל העיר כך מספר
האופציות. וגם הגודל שלהן, קורץ ליאור ומלטף לעצמו. שלוש פעמים
מילאתי את כוס הוויסקי, פעמיים רוקנתי אותה לתוך הבטן שלי,
שתתפשט שם החמימות. הוספתי גם שני עראק, שיהיה. במרכז השולחן
הנחתי בקבוק מרטיני ביאנקו. בחורות שוות לא שותות עראק, אומר
ליאור, הן שותות מרטיני. בעצם, הוא לא אומר בחורות שוות, הוא
משרבב שפתיים ופולט כוסיות. מעניין את התחת שלי מה אומר ליאור.
פעם הוא אמר שיש לי תחת יפה. וואלה, אני כוסית. פעם אחת זורקים
עליי מחמאה, אני לובשת אותה לנצח. חבל שלא לבשתי אותה הבוקר,
בלעדיה הייתי חשופה. השמנת מותק, עידכן אותי ליברמן, התחת שלך
צומח. חבל שהחברה שלנו לא צומחת ככה, הוא גיחך. חבל שהחברה שלך
צונחת כמו הזין הרופס שלך, רציתי להגיד לו, אבל הייתי בלי
בגדים. קשה להפגין אסרטיביות בעירום. הצלחתי למלמל חצי משפט
בגנות החורף, ועוד שליש שאלה על החוזה של מגניפייר. עד מחר אני
רוצה אותו על השולחן שלי, אמר ליברמן ועד הקיץ תיפטרי
מהעודפים. אמר והלך, מרוצה מעצמו, האידיוט.

חכם אחד, חצי סיני חצי צ'כי, אמר פעם שאנחנו לעולם לא עצובות
מהסיבות הנכונות. לא, בעצם הוא אמר שגם כשנדמה לנו שאנחנו
עגמומיות בגלל אלף, למעשה אנחנו מדוכאות בגלל בית. אלף אוהל,
בית זה בית, גימל זה גמל גדול. עם דבשת. איזה כיף זה גמל, יכול
לשים מלא מים בדבשת, וככה לסחוב המון המון זמן בלי לשתות. נגיד
לאנשים היתה דבשת, אבל במקום של מים - של אהבה. היינו ממלאים
אותה, ואז, כשפתאום נופלת עלינו תקופה יבשה - לא היינו צמאים.
כי היתה לנו דבשת.
אבל אין לנו.
חבל.

לא הייתי צריכה לענות לו. אסור לי לדבר איתו. כשאני חושבת על
זה עכשיו, מזמן הייתי צריכה לתלות בסלון שלי פוסטר. כרזה, יש
לאמר בעברית תקנית. עברית תקנית בדבשת שלי. או בתחת. אני רוצה
לתלות פוסטר. ובפוסטר תהיה תמונה של ליאור, ומתחת יהיה כתוב:
לא להתקשר. לא לענות. פשוט לא. בשום מקרה. לא. לא-לא-לא.
לא תליתי. התעצלתי. פחדתי.
עניתי לו. אני בא, מאמי, הוא הודיע לי. בוא, כפרה. הוא בא. הוא
בא. מי שבא ברוך הבא. צחוק מריר. כוס שלישית נלגמת בזריזות.
מסטיק בטעם דובדבן. וההמשך? קלישאה. כן, היה סקס. כן, היה טוב.
כן. רציתי לבקש ממנו שיישאר, אבל קשה להפגין אסרטיביות בעירום.
הוא הלך, האידיוט. הלך, וטוב שכך. רעיון טוב, הפוסטר. כן, מחר
בבוקר אני אתלה פוסטר. פוסטרים. פוסטרים במקום קירות.
פוסטרים במקום קירות, קונספט מעולה. למה אני צריכה קירות?
ממילא הם לא מגינים עליי. לא באמת. לא באמת. איש חכם אחד,
שלושה רבעים סיני רבע אחד צ'כי, אמר פעם שרק השיכחה מגינה
עלינו.
מחר בבוקר יהיה טוב.