לפני שהספקתי לומר עוד
מילה מתוקה אחת,
האור כבה.
הוא התחיל להתעמעם עוד
לפני כן, אכן אני מודה,
אך עם זאת עליי גם לציין שלא צפיתי
את כיבויו הסופי בזמן
הקרוב. בהתחלה, כשנותרתי
כך לבדי ממש
ברגעים הראשונים, עוד גיששתי
באפלה. רק הדמעות שלי
עוד הזכירו לי שאני חיה,
ורק הכאב שצרב לי בגרון
העיר את תשומת לבי לכך
שאני עוד נושמת. ומי באמת
תאר לעצמו שאי פעם אוותר
על השלהבת העמומה שעוד
נותרה לי, ובנשיפה אחת,
עדינה, אכבה את הנר
הריחני ומאריך הימים שהיה למעשה
אהבתי הראשונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.