והמוזיקה שקטה והעיר עוצרת
וברחש הדממה את עוצרת נשימה
וחולמת על עולם שלא קיים
בפנטזיה מדובבת וסרטים מצוירים
את נוגעת ושותקת מנקה את הקברים
והעיר הזו לשנינו לא גדולה מספיק
אז אני הולך שוב פעם זה אותך מצחיק
וכשאעזוב האם תדליקי את הלילה?
בלחש כינורות אני אשיר לך
על כל מה שהיה ומת בזמן
כולנו חלקים של אש ומים
ואת תמיד ניצבת חופשיה
בני לך אהבה בחלקת אדמה
עכשיו הוא חוזר ואת כבר לא כאן
רק ארון של בגדים ומכת ישן
לאן נעלמת רציתי כל כך
אוהבת אותך רק הרגש שכח
לנקות את האבק להדליק את העיר
ולטעום את הנצח שעומד באוויר
ברעש חצוצרות אני בורח
על כל מה שהיה ומת לבד
כולנו רק אויר מוצק בסלע
ואת תמיד נושקת לענן
בניתי אדמה שתספיק לשנינו
הדליקי את הלילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|