אחח... כן. היום יומולדת.
16 שנים עברו מאז שנולדת. 16 שנים...
וואי זה המון!
אבל ת'אמת... אני מכירה אותך כולה שנתיים. לא הרבה. אבל בכל
זאת...
חברות טובות... מה לא?! נראה אותך אומרת שלא!
אז חשבתי מה לעשות לך ליומולדת, חשבתי הרבה. המון למעשה. אפילו
נתתי לחברות שלי לחשוב בשבילי, מצטערת אבל לא נולדתי כשרונית
או יצירתית במיוחד, אבל אין. כלום לא עוזר.
חשבתי על מתנה, שתכלול את כל הדברים שאת אוהבת; אדום, חברים,
בזוקה, אוהד (נו הייתי מצליחה לדחוף אותו לשם איכשהו), להראות
באיזשהי צורה שאת ילדה שתמיד נופלת ונפצעת, צופים, גרביים
ארוכות ומה לא?! אבל לא הצלחתי לחשוב על מה. אני גרועה
ברעיונות. אני יותר טובה ביישום.
נעזרתי באמא שלי, ואת יודעת שהיא דווקא כן יצירתית ויש לה
רעיונות מאוד מקוריים, ואפילו היא לא הצליחה למצוא מה לעשות לך
(כי את הרי מעדיפה שיעשו לך משהו מהלב מאשר שיקנו משהו שהוא
סתם יקר).
נו אז מה אני עושה במצב כזה...?! יש לך יומולדת 16, דבר שראוי
לציין, ואני אפילו מתנה לא קניתי.
מזל שאמרתי לך מזל טוב בשברולט, בשעה 12.00 (או יותר נכון
12.10-באיחור! בגלל שפתאום נעלמת לי!)
ובכל זאת... מציק לי שלא קניתי לך מתנה.
הגעתי למשהו.
יש!
אני אכתוב לך סיפור. כן! אני אכתוב לך סיפור! (למעשה זה היה
רעיון בראש אבל לא באמת חשבתי שאני אעשה את זה, ואז רוני מדר
"ה"אחת החזירה אותי לרעיון הזה, שדווקא ייצא די טוב נראה
לי...-תודה רוני).
אז ישבתי וכתבתי את כל ה...סיפור קצר/מונולוג או איך שאת רוצה
לקרוא לזה.
אבל הכי חשוב שכתבתי לך את זה ליומולדת, בגלל שלא היה לי שום
רעיון אחר, ועוד יותר מזה... שלחתי את זה לבמה, כדי שכל העולם
יראה.
אני יודעת שזה לא ייצא בדיוק ביומולדת שלך כי זה בטח לא יתפרסם
עד אז אבל לא נורא... עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
אז רציתי לומר שיהיה לך את היומולדת הכי מאושר בעולם, ותעשי
חיים, ותמיד כשאת נופלת אל תשכחי גם לקום, ובכלל שתהיה לך שנה
נפלאה ושתפיקי ממנה את המיטב ושתנצלי בה כל רגע, ואף פעם אל
תשכחי שאני אוהבת אותך, גם אם זה לא נראה ככה ושאני באמת
מעריכה אותך.

     אז... בארמונות של אהבה (בדיוק כמו שאת אוהבת...),
                                                           
      סבגבג :-)

5.12.2002