|
אולי לא היה במילים שום קסם
ואלוי לא הייתה בהן תקווה
אולי לא היה מעולם בשירים דבר מלבד עצב.
ובמילים רק כאב היה
ובכל זאת .
אחרי כל הצל והפחד.
אני רק אקווה.
שהיתה
ותהיה בהן
אהבה. |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.