|
שנינו
מהלכים על חבל דק
כמו קווים
שלפעמים מקבילים
ולעיתים נחתכים בנקודה אחת.
כמה צער יש בעובדה
שהישר הוא אינסופי.
אני מביט בך
והחיים נראים צבעוניים
לידך... אבל אף פעם
לא ממש איתך.
רוצה להתקרב אל ההתרחקות הזאת
שלך
אבל אין מרחק אנכי אליך
רק דרכים עקלקלות ומפותלות..
מביט לך בעניים
והחומות סביבי נופלות
חותכות את האוויר לשניים
ואני לא מצליח לזהות את הרעש
שלך בתוכי
כי כבר כיבית את האור
עד לפעם הבאה.
תירגמתי אותך למילים
שהפכו לתקווה
שתורגמה לנתינה
שהפכה לאהבה
שהולידה מלחמה
בין שני עולמות...
אני יכול לבחור
בלבכות אותך
אולי להתעלות מעל עצמי
ולהיות איתך..
מכאיב כל כך לספוג
מעבר למילים..
את הוויתך
ובכל זאת להרגיש
כמו ארון הבגדים
שבביתך. |
|
|
לכל יוצרי
הסלוגנים בבמה!
אילו היה לי
זמן, הייתי
כותבת לכם כמה
אתם שרוטים.
אבל אין לי
זמן.
אני מתעסקת
בשליחת אי
מיילים לחואן
מנדרינו, אומן
הפנטומימה
מצ'ילה. הוא
מוכשר נורא.
אנשים אומרים
שהוא מנהל רומן
עם ביל קלינטון,
אבל זה לא
נכון.
חואן! אני אוהבת
אותך!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.