|
כולם היו אז בשבילך
ועכשיו אתה לבדך
אתה כותב שוב את השירים
שפורקים את החיים
על חתכת נייר
האנשים שמסביבך
התנהגו כך לידך
ערפל של שכחה
עכשיו אופף אותך
זה לא נגמר...
יום יום
דקה דקה
אתה לא יודע
מה איתך
אתה ממשיך
ולא מרגיש
אתה שומע
עוד קריאת עזרה
מגרות הלב נסורת
והפחדים עכשיו עולים
אתה מרגיש את המפולת
מההר של החיים
מתים
על העץ שבשכונה
סרסורים בונים בית עץ
מתנדנדים פה בגינה
והזונה איבדה מוצץ
זה לא נגמר...
סכינים בכל רחוב
הם עושים את האדם
ואהבה אין כאן לרוב
כי קופידון שותת דם
על הרצפה
יתושים עוקצים חזק
אך גנבים הרבה יותר
לכולם הראש נדפק
מעדיפים פה לוותר
תבינו זה לא נגמר... |
|
|
החיים הם חלק
קטן מאוד במוות
שהוא חלק עוד
יותר קטן מכל
התמונה, שהיא
בכלל חלק קטנטן
מהאמת שהיא רק
חלק פיצפון
מאלוהים,
ואלוהים זה
אני!
בני סלע,
פילוסוף ואסיר
דיכאוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.