|
מילים נזרקות לאויר
תוהות מבולבלות ונופלות לרצפה
לא מגיעות ליעדן
לא ממלאות את הציפיה
מתייאשות ונופלות.
המילים שלי עוברות לידך
כמעט נוגעות בך.
כמו רוח עם עלים ואבק
הן צונחות לרגליך לרגע נוגעות ולרגע לא
בסיחרור אין סופי.
רק ההדף שנוצר
מהפגיעה, מהנפילה
זורק לצדדים
את מה שהיה. |
|
|
האדם, יש לו
אופקים. עם הזמן
האופקים שלו
הולכים
ומצטמצמים, עד
אין סוף, עד שהם
הופכים לנקודה.
אז אומר האדם:
זו נקודת ההשקפה
שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.