על דנה לא רואים
אבל היא אבודה לעיתים קרובות יותר ממה
שמותר לשרמוטה מקאברית כמוהה.
על דנה לא רואים-
כמה שהיא תלותית באחרים-
וצריכה את ידי הקביים המנחמות של מאה גברים כדי
לעמוד.

על דנה לא רואים
שריטות וחתכים.
הם מוסתרים, ולא
שומעים צריחות ועלבונות,
בוקעות מתוך חדרי חדרים בתוכה.
היא מתאפקת
לא שוברת את המסכות של ילדת פרחים שמחה תמיד.

דנה לא רוצה שיראו גם את אלפי המסיכות שהיא-
רק רוצה להתחבא בתוך עצמה
ולהישאר בלתי נראית
עד שהכל יעבור

שהכל יעבור.