זנבך ארוך, עינייך מתרוצצות
זמנך קצר
דבוקה למקומך, גורלך בידי
בקרוב יכה
מר המוות

ברגל קטנה את מנסה להחלץ
תנועות יאוש
כמה קשה מעשה הבריאה
כמה קל
החורבן

כיצד נקלעת למצב אבוד
את בוודאי תוהה
אך השאלה אינה כיצד אלא מתי
ואם
בכלל

עד לא מכבר עשית תכניות גדולות
ואלוהים התפקע מצחוק
עד לא מכבר סבבוך בני הנעלה
ועתה
נעילה

את שרצית רק לאכול איזה דבר
דמך בראשך
מבחר מיתות משונות בפניך
במה יבחר
האוחז במגל?

מתבונן בפרפוריך, אין בידי להושיע
זה או את או אני

איבחה אחת מהירה וסופית
ואת
מצטרפת
לשרשרת
הנשמות
התועות