[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גם בספרות העברית שהיא עניה ביותר בתחום ספרות המדע הבידיוני
ובעיקר ביצירות איכותיות  של מדע בידיוני אפשר למצוא מספר
משוררים ידועים  שהשתמשו ביצירתם במוטיבים של מדע בידיוני.

בימי הביניים אנחנו יכולים למצוא משוררים כמו עמנואל הרומי
שכתבו פואמות על מסע לעולם שלאחר המוות ומפגשים עם מתים ידועים
שם. היו כמה משוררים עבריים בימי הביניים שהתעניינו מאוד
באסטרונומיה כמו שלמה אבן גבירול שבפואמה שלו "כתר מלכות"
השתמש רבות במוטיבים אסטרונומיים על הדרך שבה היה בנוי לדעתו
היקום,  והמשורר אברהם אבן עזרא (שהיה במקצועו אסטרונום)  כתב
מקאמה (סיפור בחרוזים)  בשם "חי בן מקיץ" על מסע לעולמות אחרים
במערכת השמש ומפגשים עם תושביהם.
אבל שירה מדעית בדיונית של ממש בשפה העברית מתחילה עם המשורר
העברי הידוע מהמאה ה-19 . ל. גורדון או י.ל.ג. גורדון ידוע
היום בעיקר בזכות הפואמות הסאטיריות והתנכיות-היסטוריות שחיבר.
אבל הוא גם כתב פואמה של מד"ב טהור על מסע לירח.
הפואמה שנקראה בירח בלילה  נכתבה בשנים 1878- 1882 ומתארת שני
מסעות מוצלחים של הדובר בשיר אל הירח וניסיון שלישי לא מוצלח
לעלות אליו בכדור פורח ("מגדל באוויר פורח") ממולא בקיטור.
בפואמה מסופר על שאיפתו של הדובר לעלות לירח"
המסע הראשון של המשורר לירח נעשה ב"רכב אש" -

"לו מלאך הייתי לו בית אל הייתי ובסולם יעקב אליך עליתי!
ובמחשבה זאת את נפשי שעשתי
עת לכתי בשדה בדד לשוח
חי קל שוט קול רעש אופן שמעתי
וארא רכב אש יורד ברוח
וברכב ארבעה סוסי להב
וכרוב נער קטון נוהג כמו
ובכוכב שבט ידפקם, ימחץ ברהב
....ורפידת הרכב חשמל ונגה...
מרכבת כבוד זאת ירדה גם עתה
ותעלני מתחתיות הארץ ...
הסוסים נתרו לשחקים ארקיע
הים נס, הארץ נחבאה הפעם
גלגל הרוח מסביבי יריע
תחתי חדרי ברק, סתר הרעם
פה גל גל האש-פה שער השמים
ויסוב על צירו ויפתח ...
ואני הוצגתי על חוג הירח
נהטתי לדעת איפה הייתי
אך חושך מסביב- ומאום לא חזיתי

הבטתי וארא מרחוק מתחת
בדמות כדור מאיר מפיץ קרנים
הלא את היא ארצי את הזורחת
תאירי ללבנה פה בשמים!
אז אמצתי לבי רגלי נשאתי
ולאור הארץ בסהר הלכתי
ובכל המקום שמה לא מצאתי
כל נפש חיה אשר בו דרכתי
רק כוכבים ושרפים עפים ברמה ....
צדקו האומרים- אל ליבי אמרתי
כי הירח ארץ לא נושבת
עד לגבול נגה הארץ עברתי
אין עקבות עיר מושב- רק שואת מות
אין בית אין שדה, אין עץ אין זרוע
.............................

לעומת המתחולל על הארץ שבה בני האדם נלחמים "על כל גוש עפר
ישפכו דם כמים" הרי כאן על הירח:
שדות  ומגרשים חמדת עיניים
הרי מחצב, הרי זהב ובדלח
מכרה אבני פחם נתר ומלח".
גורדון ממשיך:
"לו שלטו בתבל זאת האובדת
אז חדל דל ורעבים נשאו עמר
גוי אובד מצא לו ארץ מולדת
(זהו כנראה רמז לכך שאולי על היהודים להתיישב על הירח .א.)
וערמים הבינו מלבוש כחומר .
הדובר מתריס כנגד הבזבוז של היות הירח עולם מת:
"יוצר כל שאלתי- מה זה עשית
מה עולם מלא לתהו הקדשת?
למה לאדם דרך לא גילית
או מדוע בשביעי לשבות חשת ?
עוד יום לו עמלת, לו עוד יומים
גם פה תעשה אדם כדגי המים!

המשורר ממשיך ושומע מהמלאך זגזאל על תכלית הירח וזה מדווח לו
כי על הירח נמצא בית המלאכה של הצייר "צור העולמים" שבו הוא
כותב את כל המעשים הנעשים בארץ.
הכותב מורד בחזרה אל הארץ אך אינו יכול לשכוח את מסעכו לירח
והוא נחוש בדעתו לחזור לשם. הוא בונה לעצמו "מגדל פורח באויר"-
כדור פורח מלא קיטור, אך זה נופל והמספר כמעט טובע בים.
לבסוף הוא חוזר לירח לאחר שהפך לעשיר גדול ואז הוא מועלה לשמים
בעזרת גל החנופה ו"הליקוקים" שסביבו. הוא פוגש שם שוב את המלאך
וזה מראה לו בלוחות את הנעשה על הארץ וכל הסיאוב שבה, ומסתבר
לו שהרקבון מגיע אפילו עד השמים ו"מגודל הכאב מרב הקרץ, נפלתי
רגע משמים ארץ".
פואמת המד"ב של גורדון נועדה אם כן בראש ובראשונה ככלי לביקורת
חברתית.
בכל אופן במשך זמן רב היא נשארה כמעט יחידה במינה.
 
שניים מהמשוררים העבריים החשובים ביותר בשנות ה-30 היו זלמן
שניאור ויעקב כהן, שניהם נחשבו בתקופה שבין שנות ה-20 לשנות
ה-50 למשוררים העבריים החשובים ביותר לאחר ביאליק
וטשרניחובסקי, אולם היום הם נשכחו לחלוטין וגם באוניברסיטאות
אין מלמדים אותם יותר.  

ביצירת שניהם יש מקום מרכזי למוטיבים של מדע בידיוני אם כי
באופן  פרדוקסלי המוטיבים של שניהם  וגישתם הכללית היא הפוכה
ומנוגדת.

זלמן שניאור הושפע מאוד מיצירתו של בירון ובעיקר משירו
האפוקליפטי ""DARKNESS"""

ביצירותיו השיריות הוא מתאר מצד אחד על מאבקו של האדם בכוחות
הטבע מאבק ממנו הוא יוצא כמנצח וכשליט אבל אז ממשיך שניאור
ומתאר בשירתו חזון מקפיא  דם של חורבן המין האנושי . וכך למשל
קטע משירו "חזון הבריאה":

"   ....ונלחצו כולם בבתים

וחיו בלי גיל ואנכה

כאילו התכוצה הארץ

ואין עוד לשבת ברוחה

ועברו הדורות בחפזה

ובלעם הנצח בצמא

והלך ורפה וילכו

בני האדם על פני האדמה

וגועו מחוסר אור שמש

בחומות העיר האטומות

ועזבו אחריהם רק שלדים

וחורבות של כלאים עגומות    

וברננת תחיה  רוממה

"ונקמה ל"מתים" הרעים"

יתפרצו אז כוחות הארץ
           
מתחת ערימות הסלעים
                         
יתפרצו כמנצחים גאיונים

בארץ יערים ענקיים
               
בדיהם יחבקו מלא תבל

וראשם יפלח שחקים

ותמיד יספרו היערים

בלחישת-הוד קדושה וטהורה

על אודות ננסים שהיו

"ומתו בעוון שינאתם אורה......."


פואמה  זאת  נראית מודרנית מאוד היום מבחינת נושאה ה"אקולוגי"
אם כי נכתבה עוד ב-1910.  

הפואמה  ממשיכה  ומתארת  את ניצחון הטבע על מעשה ידי האדם.

שניאור המשיך וחיבר עוד פואמות נוספות על החורבן הצפוי למין
האנושי  שהידועה בהם היא "ימי הביניים המתקרבים" שבה תיאר בשנת
1912 מלחמה איומה המשמידה את המין האנושי.

בפואמה ה"אחרון" שניאור חוזר לנושא של בירון ומתאר עולם הקופא
בתקופת קרח חדשה. בשיר יש תיאור חי כיצד האסקימואים עוברים
במיזחלותיהם על הקרח לכרתים ולסיציליה. הקרח משמיד לבסוף את
התרבות והמין האנושי ונותר רקאדם אחד שהפואמה מסימת בתיאור
גויעתו האיטית בקור. שניאור היה אם כך פסימיסט שיצירתו השירית
מתמקדת בתיאור העתיד השחור הצפוי למין האנושי, ובפואמה אחרי
פואמה המציא סוף שונה ומקפיא דם יותר מקודמו עבור המין האנושי
האומלל.

לעומתו יעקב כהן היה אופטימיסט שהנושא המרכזי ביצירתו הוא
רעיון חיי האלמות אותם ישיג לבסוף המין האנושי. הוא כתב אפוס
שלם בפרוזה שירית  בם "אריאל" שבו תיאר את מסעותיו של "נביא
המטיף לרעיון חיי" האלמוות אותם יכול כל אחד יכול להשיג. בדרכו
הוא נתקל בלעג ובזלזול  אך חזונו משתלט לבסוף על המין האנושי
שאכן באמצעות המדע מוצא לבסוף את הולמוות ויוצא לכבוש את
הכוכבים.  יש דימיון מסוים בין התורה של האלמוות לה מטיף
אריאל באפוס זה ובין הכת של הPHYSICAL IMAMORTALITY אך האפוס
של כהן נכתב בשנות ה20 הרבה לפני שמישהו חלם על האידיאולוגיה
אותה מפיצה כת זאת כיום.
כהן המשיך לדון בנושא האלמות ביצירות אחרות כמו "עוף החול"
ובעיקר במחזה "בלוז" שהיא לדעתי אחת ממעט מיצירות המד"ב
החשובות בשפה העברית. המחזה מבוסס על אגדה תלמודית על עיר של
בני אלמות לוז בה אין איש מת לעולם. המחזה מתאר כיצד איש קצר
ימים מתרבותנו מגלה את עיר בני האלמוות שבה אין לעולם שינוי
ומציע לאנשיה את החידושים של העולם הרחב. בין בני העיר
נפתח ויכוח עקרוני האם לפתוח עצמם לפני העולם הרחב וחידושיו
וכך לפתוח עצמם גם לסבל ולאימה שהם  גורלו של האדם המודרני אך
גם לדינמיות ולעושר של הקידמה או לשמור על השקט השלווה
והסטטיות של חיי האלמוות ניסתרים מפני העולם  המודרני?  
הפיתרון הניתן במחזה הוא של פתיחת העיר לפני העולם המודרני
ובתמורה נתינת חיי האלמוות לכלל המין האנושי, דבר שבו רואה כהן
את הפתרון לכל חליי העולם המודרני.
כהן ושניאור הם כמעת יחידים בתקופתם במרכזיות של מוטיבים של
מדע בידיוני  ביצירתם. לאחר מכן קמו עוד שני משוררים שלמדע
בידיוני יש חשיבות רבה ביצירתם ובכך הם יוצאי דופן בשירה
העברית המודרנית . אנשים כמו  נתן אלתרמן, שחיבר מחזה של מדע
בדיוני בשם "משפט פיתגורס" על מחשב אינטיליגנטי" שמנסה להבין
את ערכיו של האדם ודויד אבידן אדם אשר יצר בכתביו אידיאולוגיה
שלמה של מדע בידיוני ואף ביים סרט מדע בידיוני בשם "שדר מן
העתיד".
כדאי לציין שהעורך והמבקר החשוב של שירה, גבריאל מוקד גילה
בתקופה מסויימת עניין רב במד"ב וכתב מאמר חשוב בנושא. וכך גם
המשורר והמבקר אורציון ברתנא אך לא ניתן למצוא אלמנטים של מד"ב
ביצירותיהם הפואטיות . וכך גם לגבי המשורר אורי ברנשטיין חובב
מד"ב שהיה עורך המד"ב של עם עובד אך אינו עוסק בנושאים כאלה
כלל ביצירתו השירית.
בכל זאת ניתן למצוא כמה וכמה משוררים בודדים בשירה העברית
שביצירותיהם יש אלמנטים מדעיים ומד"ביים ונזכיר אותם כאן בקצרה
.
ניתן למצוא אלמנטים של מד"ב בשירתם של המדען המשורר אבנר
טריינין  שחיבר שירים על מדענים קדומים כמו ליאונרדו דה וינצ'י
כמו התיחסויות לעולמות מקבילים. המשורר בנימין גלאי חיבר בזמנו
כמה שירים העוסקים בקוסמוס. אלמנטים כאלה ניתן למצוא פה ושם
ביצירות של משוררים אחרים שעסקו במדע כמו דן פגיס וצבי עצמון (
מדען במקצועו ) אך שום דבר חשוב באמת.
בולטת מאוד היא המשוררת הידועה רחל חלפי שברבים משיריה יש
התייחסות לאלמנטים מדעיים וגם מדעיים בדיוניים. רב עוצמה
במיוחד הוא מחזור שירים שלה שעוסק בנשים מכשפות שהועלו על
המוקד ומתבסס על מחקר שביצעה בנושא.  זוהי היצירה השירית
החשובה ביותר בנושאי כישוף שפורסמה בעברית . שירים אלה פורסמו
במקורם בקובץ שירים מ-1979 ולארונה פורסמו מחדש בקובץ השירים
המסכם שלה שבו קובצו כל שיריה עד 1999  "מחלפות השמש" (הקיבוץ
המאוחד, 2002).
וכך גם אצל מיה בז'ראנו שביצירותיה ניכר עניין רב בנושאים
מדעיים שונים ויותר. מכל ניכרים אלמנטים של מד"ב  אצל המשורר
מקבוצת 'עמדה' עמוס אדלהייט  שפירסם כמה וכמה שירים שיש בהם
אלמנטים ברורים של מד"ב וגם פירסם   מעין סיפור סיפור מד"ב.
שיריו בכתב העת "עכשיו".   ביצירתו השירית של שלמה שובל  שחיבר
קטעי פרוזה שירית קצרים  בספרו "ארצות השמיים" שהם למעשה
סיפורי מד"ב קצרצרים ואפקטיביים מאוד באווירה שהם מטילים על
הקורא. . אך כנראה שהיצירה המדב"ית השירית החשובה ביותר
בשירה.
לאחרונה יצא ספר השירים של הביולוג נעם להב אהבת נוודי היקום
(חלונות 2002) קובץ שירים שעוסק במסתרי היקום ומשתמש במוטיבים
מדביים מרובים העברית עומדת להופיע בקרוב. המשורר אשר רייך
עומד לפרסם בקרוב קובץ שירים ופואמות שכולם יעסקו בנושאי מד"ב
. אנו מחכים לקובץ זה בקוצר רוח. .  

מאמר על דוד אבידן "האיש שבא מהעתיד" :
http://sf-f.org.il/story.php3?id=33


מאמר על הפילקים בישראל
http://sf-f.org.il/story.php3?id=127&NewOnly=0&LastView=0







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היה לי שקל
על כל פעם שלא
היה לי שקל אז
היום היה לי
שקל.





פקד צדי צרפתי
אגורה שחוקה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/2/03 23:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלי אשד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה