נעלמת מעיניי, עברו כבר כל כך הרבה שניות.
איזה גוף את מאכלסת עכשיו?
נאכלת בהתחלה ונגסו בך בסוף,
והאמצע צץ לפעמים כשהמסך ירד.
ואת, את מחייכת כל הזמן.
כל הזמן את מאושרת,
כלום לא רע
ורע הוא כלום.
איזה משחקים חולניים את משחקת לבד?


כשהערב יורד והראייה נחלשת,
את יוצאת לטיול קטן עם עצמך.
נזכרת בעבר, בוכה וצוחקת,
ושותקת כדי להקשיב לדממה.
בנית לך עולם של מטאורים
והירח, הוא נדוש כבר בשבילך,
מציץ, ובשקט מפחיד עוד זורח.
את, מסתתרת לך אי שם,
קבורה מתחת לאלפי כוכבים שנפלו.

איפה את עכשיו?