|
אין ספק שגם לסוף הזה יש התחלה
הייתה לו התחלה
תהייה לו התחלה
עכשיו יש לי שיר אבל הוא לא בלב
הוא בכל גופי
כמו זרמים חשמליים אני מרגיש אותו
סוחף כל כך, רגשי כל כך
הוא לוקח עליי שליטה
כשאני שר אותו אני מישהו אחר
לא מישהו טוב יותר
פשוט לא אני
כשהוא נגמר אני שוב עם עצמי
לבד אבל ביחד
ביחד איתי
השיר אינו מחייב
הוא תמיד שם
תמיד נותן לפרוק עליו כעס
תמיד מקשיב
תמיד מרגיע
לפעמים הוא מבקר אותי
או אכזרי אליי
ואני....תמיד מסכים איתו
מתמסר אליו
כאילו היה חברי הטוב ביותר
עכשיו הוא זמן מיוחד
זמן להתחלה אחרת
גם להתחלה הזו יש סוף
היה לו סוף
יהיה לו סוף |
|
צבותותי וכותותי
הלכו לים.
צבותותי רץ, רץ,
רץ עשה גלגלון
כשהוא גונב לילד
בלונדיני את
הארטיק, תופס
כדור של זוג
שמשחק
פינג-פונג, עושה
פליק-פלאק
באוויר ו"ספלאש"
כזה במים.
כותותי התגלגל
בחול, עשה קפיצה
מעל אישה
שהשתזפה עם ספר,
בעט בכדור ים
לעבר המים, נתן
שאגת "קוואבנגה"
וקפץ ראש למים.
מה צבע התחתונים
של המציל? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.