מוקדש לשלוותא.


כולם נטשו אותי.
אני נטוש רשמית.
אני לא מבין.
אני דווקא חושב שאני די יעיל. כאילו, אם יש בי את מה שצריך,
אז למה שלא ינצלו את זה? במילא זה מה שכולם בדרך כלל עושים.
אתם יודעים, אם כבר, אז כבר.

אז אני נטוש.
אוקיי.
צריך גם להסתכל על הצד החיובי של העניין-
יש לי את השקט שלי. זה מה שבאמת חשוב. חוץ מזה שכמה חבר'ה באים
לבקר לפעמים, עושים שמח, עושים קרנבל.
הם ממש קורעים אותי לפעמים. הם גם מתעללים בי לפעמים. פוגעים
לפעמים.

אבל זה לא נורא.


אני כבר די רגיל להיות פרדס.