אקום מחר ואשכח את מה שהבנתי הלילה.
אני נע במעגל הסתם, חושב על בורא עולם.
לא עושה דבר מועיל, נבלע אל תוך הטלוויזיה המפלצתית שכל כך קשה
לי לכבות, אולי אני מפחד לכבות אותה כי קשה לי להתמודד עם
המציאות
עם כל השעמום והריקנות.
הטלוויזיה מעניקה לי חיים ברגע, משטה בי, מפיחה בי תקווה,
גורמת לי אפילו לצחוק ולפעמים לבכות ובכל זאת שהיא נכבת ודממה
שוררת בחדרי אני מבין שבזבזתי את זמני לשב, ששכתי במי אני באמת
מאוהב, לעשות מעשה זה כל כך קשה? כל כך קשה? למה זה כל כך
קשה?
להתחיל עם בחורה.
לומר לה את אהבתי אם לא אומר לה אז בשביל מה אני חי?
בשביל מה אני מתאמץ בכלל לקום
בבוקר???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
בשביל לראות טלוויזיה?? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.