[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בתיה סימפטיה
/
הטלוויזיה המפלצתית

אקום מחר ואשכח את מה שהבנתי הלילה.
אני נע במעגל הסתם, חושב על בורא עולם.
לא עושה דבר מועיל, נבלע אל תוך הטלוויזיה המפלצתית שכל כך קשה
לי לכבות, אולי אני מפחד לכבות אותה כי קשה לי להתמודד עם
המציאות
עם כל השעמום והריקנות.
הטלוויזיה מעניקה לי חיים ברגע, משטה בי, מפיחה בי תקווה,
גורמת לי אפילו לצחוק ולפעמים לבכות ובכל זאת שהיא נכבת ודממה
שוררת בחדרי אני מבין שבזבזתי את זמני לשב, ששכתי במי אני באמת
מאוהב, לעשות מעשה זה כל כך קשה? כל כך קשה? למה זה כל כך
קשה?
להתחיל עם בחורה.
לומר לה את אהבתי אם לא אומר לה אז בשביל מה אני חי?
בשביל מה אני מתאמץ בכלל לקום
בבוקר???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????


בשביל לראות טלוויזיה??







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן, אני אמתין.



חובב מוזיקת
מעליות בתום
עידן נפסטר


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/03 22:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בתיה סימפטיה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה