אני נותנת להם את הכבוד.
את הכבוד להירשם על הדפים שלי.
כל אלו שפגעו בי, אלו שאני שונאת, אלו שלא מניחים לי לנפשי
חרוטים על דפי לעד.
כל מה שלא יכולתי לומר להם במילים נאמר בכתיבה.
נתתי להם את הכבוד להישמע.

ואם רציתי להכפיש שמם- אולי הצלחתי
לא הצלחתי לנטרל אותם.
רק פירשתי וניתחתי מעשיהם.
הרגש עדיין נשמר בתוכי
עכשיו הכדור במגרש שלהם.

הם נכנסו להיכל התהילה
הם יזכרו כאלמונים
כמו גיבורי העבר שאת שמם לא נדע ונזכור אותם רק בגלל מעשים.
ואם הפכתי אותם לחלאות אדם- אולי הייתה זו כוונתי
רגש שמתבטא על דף תמיד יותר עוצמתי.

ואם אשרוף דפים אלו העולם לא ידע
אבל אני אזכור אותם עוד זמן ארוך
אני אדע שהענקתי להם תהילה- ואילו רק לכמה דקות.
אם היו רק יודעים שהשפיעו עליי כל כך,
שלקחו מזמני...שנצלו חולשתי...וגרמו לי לתרגם למילים
מחשבות ורגשות שלא הייתי מסוגלת להסביר להם פנים מול פנים.