שוקי נולד אור ליום שישי אחד בארץ רחוקה, עוד שהיה תינוק אפשר
היה להבחין שהוא
מחפש משהו שאינו בנמצא. שנים עברו ושוקי שלנו עדיין חיפש, ביום
בו חזר אביו הביתה
עם מחשב קומודור הוא ידע שהחיפוש הסתיים, שוקי התאהב ממבט
ראשון.

שנים עברו המחשב התיישן ושוקי שלנו חדל להתעניין בו, ליבו יצא
אל המחשבים שראה
אצל החברים, כאלו עם מסך צבעוני שאפילו מדברים. שוקי סגר דיל
עם אביו בעבור פסח חנוכה
שתי מתנות יום הולדת וכמובן יותר השקעה בלימודים הוא קיבל מחשב
חדש, מחשב עם 256 צבעים שאפילו לחברים מהכיתה לא היה, שוקי שוב
היה מאושר .

שוקי כבר לא היה היחיד בבית  שרצה להשתמש במחשב ולכן הוא
והאחים שלו השתמשו בו במשמרות, שעתיים לכל אחד ורק לאחר שהכינו
שיעורים. שנים עברו והמחשב למרות שהתיישן עדיין עבד שעות
נוספות עד הרגע האחרון.

המחשב עלה בלהבות לאחר ששוקי התעלם מכך שהמסך נהג להחליף צבעים
גם כשלא ביקשו ממנו בנוסף לזימזום שהמחשב נהג להשמיע בימיו
האחרונים.
שוקי שלנו הצטרף לקבוצת תמיכה לאנשים חסרי מחשב.

עברו חודשים, שנים ושוקי שלנו נותר ללא מחשב. שמועות על אנשים
שקנו מחשב במחיר מצחיק מחנות שנסגרה גרמו לו שוב ושוב לרוץ
ולחפש אחת אותה חנות אגדית, אבל תמיד בתוצאה זהה, שוקי שלנו
היה חוזר בידיים ריקות מלמל  "קנו את האחרון שניה לפני
שהגעתי".

לשוקי לא הייתה ברירה, הוא נאלץ להתנחל אצל חברים שכן היה להם
מחשב, היה לו קצת לא נעים והכל אבל אלטרנטיבה לא נראתה באופק.

שוקי החל לחסוך, עבד בחופשים לא בזבז כספים ואפילו הגיע למצב
בו היה יכול לרכוש מחשב
שלא מהדרג הראשון, אבל שוקי רצה את הטוב ביותר ותמיד חיכה כדי
שהמחיר ירד וכמובן כאשר המחיר סוף סוף ירד היה כבר מלך חדש
בעולם המחשבים וכמובן היה צריך לחכות גם לו...  

החברים של שוקי כבר החלו לועגים לו , אבל שוקי בשלו מחכה
למציאה הגדולה שתבוא.
לפעמים הייתה צדה את עינו מודעה קטנה בעיתון בה הציעו למכירה
מחשבים חדשים בפחות מחצי מחיר ולא סתם מחשבים אלא מותגי איכות
ולא חיקויים זולים, במחירים כאלו היה ברור שמדובר בציוד גנוב
אבל הפיתוי היה גדול. הסיבה היחידה ששוקי לא נענה למודעות
שכאלו היא החלום שהיה מופיע תדיר בזמן ששקל זאת, בחלום היה
רואה שוטרים דופקים בדלת, נכנסים פנימה ומוציאים את המחשב החדש
מהארון בו הוא הוטמן עמוק מאחורי הבגדים, שמים אותו בניידת
ונוסעים, בלי להסביר דבר לשוקי שנשאר דומע על מפתן דלתו.

שוקי הלוחם התגייס לשירות קרבי בתל-השומר כמפיל מחשב קטן ואכן
עם הזמן הגיע להישגים בתחום, מפה לאוזן עברה השמועה על מפיל
מחשב ששבר את שיא ההפלות ועוד בשנתו הראשונה בשרות הפך לאייס
שיזכר לדורות.

אבל עדיין לא היה לשוקי מחשב ושוקי היה עצוב בגלל זה.

יום אחד חזר שוקי לביתו אשר על הגבעה עייף מעוד יום עמוס
בהפלות מחשב והשמדת קבצים
חשובים, עוד לפני שנכנס לביתו ראה שיש כאן משהו חשוד.

האורות לא דלקו הכלבה לא נבחה והאוויר עמד לו כאילו מחכה
למשהו, הוא נכנס בשקט הביתה הדליק האורות ובאמצע הסלון ראה
משהו חדש. הייתה שם קופסא מרובעת ועליה מונחת קופסא
מלבנית הקופסאות לא היו שם ביום האתמול גם לא מתי ששוקי יצא את
ביתו טרם זריחה שוקי התקרב בחשש והסתכל סביב.

על הקופסאות היה רשום בלועזית ניורון שוב ושוב ליבו של שוקי
כמעט שבק, הוא עצם את עיניו הסתובב פעמיים והסתכל שוב,
הקופסאות עמדו באותו מקום, עדיין היה רשום ניורון בכל מקום.

שוקי שלנו היה באקסטזה, הוא שלף הפתקית בה היה רשום מה מכילות
הקופסאות שפלשו לעולמו. פנטיום 3 היה רשום , מסך 17 ועוד
גדולות ונצורות . הוא הוריד את הקופסא המלבנית מהמורבעת וראה
שעליה היה "הרי ירושליים 49 שולם/ללא התקנה", שוקי לא הבין למה
טעו בכתובת אבל לא היה לו איכפת כל כך העיקר שסוף סוף יש לו
מחשב.

מרוב התרגשות הרים טלפון לכל החברים מקבוצת התמיכה לאנשים
מחוסרי מחשב, קבוצה לה השתייך עד אותו ערב מופלא. ניסה לתפוס
את אביו בסלולרי ולומר לו תודה אבל למרות שניסה כמה פעמים תמיד
ענתה אותה ההודעה שטענה שהמנוי אינו זמין .

השכן בא שעתיים אחר כך לקחת את המחשב שהשליח השאיר אצלנו
מכיוון שלא היה אף אחד אצלו בבית, הסיוט עליו נהג לחלום התגשם
.

לשוקי שוב אין מחשב.

הוא לא יכול אפילו לחזור לקבוצת התמיכה למחוסרי מחשב, שוקי שרף
שם את הגשרים לאחר שראה את המחשב המופלא בביתו שעל הגבעה.

ואם אתם שואלים,

אין זו אגדה.