העברתי יד על הסנטר.

אחרי הרגילה, כבר התרגלתי להעביר שם יד ולא להרגיש את הסנטר.
להרגיש את העקצוצים של הזיפים ביום הראשון, ללטף את השערות מול
המראה בלילה שלפני החזרה. מחליק את התער, נפרד מהשערות כמו
מהחופש. מחר יום חדש, מחר בלילה אני כבר שוב שומר.

עכשיו הסנטר שלי שוב חלק. האצבעות מחליקות על העור, מרגישות את
השקע הקטן באמצע. סנטר-תחת, ככה קוראים לזה. העור קופא באוויר
הלילה, חסר-כיסוי, רך כמו... כמו תחת של תינוק. לא שיצא לי
למשש הרבה תחתים של תינוקות בזמן האחרון, אבל אני מעריך שהם די
חלקים. ייקח לפחות עוד כמה שנים עד שהם יתחילו להיות שעירים.
תחת שעיר. שמעתי איפושהו שזה משהו כמו הדבר שמקום שלישי הכי
דוחה נשים. אחרי ריח של סיגריות, וקרבה משפחתית לאביגדור
ליברמן.

די, אני מת לסיגריה. אם הייתה לי סיגריה לא הייתי תקוע עם
המחשבות המפגרות האלה. זה מה שיש לי לחשוב עליו בשעה כזאת,
תקוע פה באמצע חור נידח. רק אני והרובה, הבסיס, השמיים
והסיגריה. שאין לי.

שמירה ראשונה אחרי רגילה. תמיד השמירה שאני הכי שונא. מילא
שמירה באמצע הלילה, מילא הקור המרגיז הזה, מילא זה ששוב אני
סיגריה-לס. אבל השיעמום, אוי השיעמום. אחרי שבוע בבית עם
החברים, החברה והחבר'ה, עכשיו נשארתי שוב רק להרהר במהות של
תחתים שעירים של תינוקות שעירים.

התכופפתי בביתן השמירה לקשור שוב את השרוכים. למעשה, לשרוך את
השרוכים, כי זה מה שעושים עם שרוכים. מן הסתם הם כבר היו
קשורים, אבל זה לא כאילו שהיה לי משהו יותר טוב לעשות. לפתוח
שוב, לקשור שוב.

היה שקט, כמו שתמיד שקט. לא יודע אם זה טוב או רע. אם היה
רעשים זה בטח היה די מפחיד. מה אם היו רעשים, והם היו עושים
הד? זה בטח היה מפחיד לאללה. עד שאתה מספיק לתהות מה היה פשר
הרעש הראשון - שועל שדורך על ענף יבש, או מחבל טוען את
האר-פי-ג'י? - כבר היית מקבל את ההד שלו. אמא'לה.

פעם סיפרו לי שהצליל שברווז עושה לא עושה הד. לא זוכר למה. או
שבעצם אף אחד לא יודע למה. מעניין מי סיפר לי את פריט המידע
חסר החשיבות הזה. בטח רינת. היא ידעה הרבה על חיות. היא גם
אמרה לי פעם שפרד לא שוקע בחול טובעני אף פעם. ושחמור דווקא
כן. מעניין איך גילו את זה, זרקו שלושים פרדים לחול טובעני
ובדקו אם הם כולם מתו? איפה אפשר בכלל למצוא כל כך הרבה חול
טובעני? בטח באפריקה איפושהו.

הרהרתי - מה עדיף, אם ככה, פרד או חמור? כי מצד אחד, פרד לא
יכול להתרבות, וחמור דווקא כן. מצד שני, פרד לא שוקע בחול
טובעני, ואם תמצא את עצמך פעם באמצע חול טובעני רכוב על-גבי
חמור, אז בטח תצטער שלא בחרת פרד. ובעצם, מה זה משנה לך שהחמור
יכול להתרבות? הרי בשביל להרבות אותו אתה תצטרך עוד חמור,
ואז כשתסיים יהיו לך שלושה חמורים, וכמה חמורים אתה כבר צריך?
מה אתה, פותח חוות חמורים?

הבזק של גאונות - הכלאה בין פרד לברווז. שיא הבריאה. עילוי.
חיה שגם לא תשקע בחול טובעני, וגם לא תיצור הד. ואז - המוח
הקדחתני שלי כבר התחיל לעבוד במלוא המרץ - נגיד, שרודפים אחריך
הרעים. לצורך העניין, חיל הפרשים העירקי. יש לעירק בכלל חיל
פרשים? טוב, זה לא משנה. נניח שיש להם, ושהם רודפים אחריך.
ואתה רכוב על גבי ה...פרברווז? ברוופרד? לא משנה, על החיה
הזאת, ואז אתה בורח ונכנס לתוך איזה קניון עם חול טובעני.
והחיל פרשים העירקי רודף אחריך, ואתה מדרבן את הברוופרד שלך
והוא...גועה, או משהו, והוא כמובן לא מייצר הד וזה לא מובן
למה, וכמובן שהעירקים נורא מתבלבלים מזה, כל כך מתבלבלים שהם
לא רואים לאן הם הולכים ונכנסים ישר לתוך החול הטובעני, שאתה
עברת אותו בלי בעייה על הברוופרד שלך, וטובעים. ואתה מקבל צל"ש
על הפעולה המבריקה, ולא צריך יותר לשבת בלי סיגריה, ללטף את
התחת-תינוק שלך באמצע הלילה, ולהרהר על ברוופרדים.