|
רעש של שקט
צורם בקול בתוך ראשי.
מה לו?
מה לי?
ולמה זה פתאום רע לי?
ריק.
ריק ויבש.
ואיפה אתה?
הלכת רחוק.
רחוק מכדי שאוכל לגעת.
ואיפה החיבוק שלך
שירגיע אותי עכשיו?
זה קשה כשנעלמים
וזה לא מרגיש בסדר.
אז הראש משחק לו במחשבות.
לוותר או לא לוותר.
האם זה טעות לרצות לאחוז
במה שעושה לך טוב?
אני עייפה מכדי להכיל את המחשבות.
אני רוצה להניח את הראש ולישון,
אבל למה אתה לא לידי?
להיכן נעלם השביל שהוביל אותי
אל רגעים קטנים ומתוקים?
התמימות פינתה מקום להבנה
והתקווה היחידה שבעצם מחזיקה אותי
היא שאולי.
אולי באחד מהימים...
אזכה לפגוש את הבן אדם
שירגיש ויאהב באמת.
ולא פחות חשוב
שייתן לי לאהוב אותו. |
|
|
- יש פה
מוסיקאים?
- כן, המפקד!
- יופי. אז
תסחוב את הפסנתר
לאולם אוכל.
אד המתאבד
בטירונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.