מערך הרגש / אחרי2 שנים של דיכאון |
במחשבות שלי להתבונן
מסנן, רק יושב ומנגן
מנסה לחייך או מעשן
מתאר אנשים
בצורה כללית, לא בפרטי פרטים
הם לא חשובים,לא משנים לא מוסיפים לי כלום
אני עם ראש פתוח
אבל הראש סתום
אני מגיע מלמטה
ועולה כדי לשנות כיוון
אני פותח ת'עיינים אל אלפי אנשים
אבל רואה רק כמה שלי חשובים
הם לא הרבה ממש
הם בשבילי הכל
ובזכותם אני הבנתי שאני כבר לא בדיכאון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|