New Stage - Go To Main Page


בסופו של היום, בסופו של השבוע - לקראת תומו של החודש. השמש
התחילה לפהק ולשקוע בשינה עד לתחילתו של היום הבא. אני חוזר
מתחנת האוטובוס אט אט, צעד צעד, מוריד דיסיקית, מכניס את
הכומתה לכיס, פותח כפתור ראשון מהחולצה מנסה להתאוורר מהצחנה
של צבאית שלי...בערך בכפתור השלישי, נזכרתי לשבריר של שניה (
זמן לא מוגדר )...

...משקיף על לבנון, השמש בשיאה, רואה חיזבאללה הולך עם קלצ'
מטייל על הגדר, בקשר אומרים לשים לב לחשוד, אבל מתי שהוא הוא
נכנס למכונית ישנה בצבע כחול ונסע משם למקום לא ידוע. בקשר
מתחילים לזמזם סתם שטויות, והסיגריות מתחילות להיגמר...הרמתי
את הנלן ונסיתי להעיר את החייל הבא שיחליף אותי כאן. נמאס,
רבאק, עוד מעט והכל מסתיים... עוד מעט, עוד 4 חודשים מזדיינים,
וכל הצעירות הזו תעבור לעד...

...בזמן שפתחתי את הכפתור הרבעי, הזכרתי לעצמי שלפחות יש לי
משהיא בבית מחכה לי, שיושבת בצד ואשכרה מחכה לחייל שלה יחזור
הביתה, ו"אווי איך אני אפרק אותה "  - כבר לא ראיתי משהיא
נורמלית מאז שירדתי מהאוטובוס (אחרי כל השעות המזדיינות הללו
באוטובוסים...), שלא נדבר על 21 יום ללא מגע
אנושי-חם-נעים-מבין-רגעי-אורגזמטי-ומלקק-שלה. הכפתור האחרון
בסידרה, הזכיר לי דבר הכי אירוני שאפשר לחשוב עליו בלהיות
סדירניק.  איזה קטע אם ברחוב שלפני הבית תבוא מנאיק ( משטרה
צבאית ) דווקא ביום חמישי בשעה שכזו. איזה קטע זה יכול
להיות...ברחוב שלפני הרחוב של הבית, אחד הרחובות
המקבילים...בזמן שמחשבות ונעימות עוברות לך בראש...איזה קטע לא
נורמלי זה יכול להיות...יאללה, מה הייתי עושה לבן-זונה הזה,
מפוצץ לו את הרבאק או בורח - מה הסיכוי שהוא יתפוס אותי כאן
בשכונה? או שיותר טוב, אני דופק בו כמו מטורף אחר כך, גורר
אותו לכמה חברים שלי וביחד מזיינים אותו...ככה סתם בשביל הכיף,
אבל מצד אחר של העניין סביר להניח שהוא יהיה עם כמה מהעמיתים
שלו. לא...אין סיכוי שזה יקרה...חוץ מזה כבר 4 חודשים שלא
עשיתי כושר, גידלתי לי איזה כרס בצפון, עם מפגד משחקים כל היום
ששבש ומביאים ביד, עד ליום חמישי כמו זה...

מכונית חולפת על פני, בתוכה איזה חיילון מסכנון, איזה זיין -
לא שאכפת לי לאן הוא נוסע, אבל ברמה האישית, אני במרחק של
מטרים ספורים מגן-עדן הפרטי שלי...מבחינתי אני כבר
בבית...יאללה מה זה כבר  משנה...אחרי הירידה הזו ברחוב אני
שם...בתיילאנד, אני הולך להשתחשך בנירוונה הפרטית
שלי...לרגע-אישי-בין-כוכבי-ארומטי-נקי-חלק
משערות-טעים-אקזוטי-אוראלי-מטורף-מסיונרי-69-לא קונבנציונלי-לא
רציונלי-לא נורמלי-אירוטי ומוגזם  לאללה שיילך הלילה ואולי
לפני החדשות של השעה 20:00...אני אזכה לתענוגות מין מרעננות.

"יווו, חייל...יוווו חיייללללל, יוווו חייל, גש הנה
גש...גש....אל תגרום לי לרדוף אחריך....!!!" - אני שומע משהו
צועק  וכל הנראה - זה בשבילי, איך שאני מסתובב, אני רואה
קצין...יאללה אין לי כוח לזה, מניאק  וקצין שהוא מניאק ( מ"צ )
!   מנסה להגיד לי משהו מעבר למדרכה, פותח את הפה, צועק משהו
שאני לא רוצה להבין ומנפנף בידיו כאילו יום העצמאות למניאק
הגיע ...מה עכשיו ?

...רבאק שמשהו יזמין אמבולנס...החגיגות התחילו ( פצוצים,
זיקוקים, בעיטות, נשיכות וצעקות אייההה כואב לי)...עצמאות שמח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/2/03 15:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי ברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה