|
בין כרסים דוחפות
לנמלים עמלות
מאחורי עגלות
מלאות בתועלת
התכסתי בארבע קירות
קטנתי החרשתי
ידעתי
בממש לא יהיה לי מקום
בדממת צבע
באין גבול באין נפח
הצלילים איטיים כחילזון
נרקם בכל
הגוונים של החושך
באינסוף לכולם יש מקום
אבל סוף
סדק אור התבקע
דלף ממקום למקום
נתלש הוילון מפנס הקסם
מותיר קרעים של חלום
קטנתי
החרשתי
בראשי כבר
אי אפשר לסגור חלון |
|
|
כדי לחסוך לנו
את ההוצאות על
ארוחות במסעדות,
בתי קפה, שעות
של שיחות טלפון
ואת כל המאמץ
בלהתלבש
ולהתארגן: רוצה
לשכב אתי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.