דוֹקְטוֹר סוֹנְיָה זְלָטוֹפּוֹלְסְקִי, מַ'אתְּ עוֹשָה לִי?
אַתְּ רוֹכֶנֶת מֵעַלָי עִם הֶחָלוּק שֶׁלָּךְ
שֶׁמְרַמֵּז שַׁדָּיִם עֲגוּלִים, גּוּפִי שָרוּעַ
בְּפִשוּק חֲסַר אוֹנִים, נָתוּן לַחֲסָדַיִךְ.
אַתְּ גּוֹחֶנֶת מוּל עֵינַי, אֲנִי עוֹצֵם אֶל מוּל
עֵינַיִךְ,
אַתְּ בּוֹחֶנֶת אֶת שְפָתַי שֶׁנִּפְעָרוֹת אֵלַיִךְ.
אַתְּ טוֹחֶנֶת בֵּין שִׁנַּי, קְפוּצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי
בָּרֶטֶט הַגּוֹבֵר, פּוֹרַחַת נִשְׁמָתִי, הוֹ אַלְלַי!
וְאַתְּ גּוֹנַחַת בְּמִבְטָא רוּסִי, הוֹ, דּוֹקְטוֹר
סוֹנְיָה,
סוֹנְיָה זְלָטוֹפּוֹלְסְקִי, אַתְּ גּוֹמֶרֶת שָׁם?
תַּגִידִי, אַתְּ... אֲנְ'לֹא יָכֹל יוֹתֵר,
תּוֹצִיאִי כְּבָר תַּ'מַקְדֵּחָה הַמְּזוּרְגֶגֶת.
ינואר 2003
[המלים - עינייך, סוניה - חרגו משורתן]
|