הם נלחמים על אותה אדמה
אין בהם את אותה התשוקה
שיש בעיניו הבוהקות
הוא צועק פקודות
מחלק אותם לפלוגות
התקפה אחת משמאל
הגנה נוספת מימין
הוא לא נח לרגע
והם מחכים כאבנים מדממות
יודעים שגם להם יקראו
יודעים את סופם הקרב
והקרב נראה קרוב להכרעה
אך זו רק תרמית
ההכרעה לא תבוא
בלי הקרבה ועבודה
וכולם מחכים...
אין לדעת מה יקרה האלה
רק הוא רואה את התמונה הגדולה
תמונת המלחמה והעתיד
האם הוא וורוד או שחור
האם הוא בכלל יכול לגרום לשינוי
ואם הוא בכלל נשלט על ידי
כוחות אחרים
אבל אין זמן לחשוב על זה
המלחמה נמשכת וקרבה לפתחם
והיום אין אוכל ואין מים
יש קרב דמים ואדמה חרוכה
והכל נעלם מתחת לרגליים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|