צעקה מדבריי זאת לא על הצעקה הצפויה
הצעקה לאלוהים לעזרה או הבנה
אלה הצעקה הנמצאת בתוך הלב
שצועקת אל ההגיון והוא ללא הקשב
היא כל הזמן אומרת תגיד, תעשה
אך המילים חנוקות ומהפה שום הגה
וגופי ממשיך להיות ללא מעשה
וכך יום יום היא צועקת ומתחזקת
אך אני איני מקשיב לה
והיא בשלה צועקת וצועקת
לבסוף היא מתייאשת
ואומרת ברוגע ובשלווה
את הפתרון לבעיה:
לאבד את החיים
לחזור לאלוהים
להיות עם בורא העולם
ולסגור הכל ללא פתרונות קלים
וכך לסיים את הבעיות ללא קשיים...