[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דגן צל
/
זרעים של פורענות

בהתחלה הזיונים שלנו היו הכי מדהימים בעולם. אני בטוח שכולם
חושבים ככה בגלל כל הכימיקלים שהמח משחרר, אבל אני אומר לכם
ששלנו באמת היו מדהימים. אני יכול להבין איך אנשים מתמכרים
למין.
ערב אחד, בזמן שהזדיינו, פתאום היא אמרה לי להפסיק. מיד עצרתי
ושאלתי אם עשיתי משהו לא בסדר. היא רק אמרה שכואב לה ושנראה לה
שאולי יש לה פטריה או משהו כזה. היא הסתובבה לצד השני ואני
חיבקתי אותה מין חיבוק חזק כזה, שתדע כמה שאני אוהב אותה ושאני
בכלל לא כועס. ממש לפני שנרדמתי, היה נדמה לי ששמעתי אותה
בוכה. לא הייתי לגמרי בטוח, אז העדפתי לא להגיד כלום למקרה
שהיא באמת ישנה.
בבוקר לא דיברנו על זה. היא התארגנה במהירות והלכה
לאוניברסיטה. בדרך החוצה, היא אמרה שהיא תלך לרופאה שלה השבוע
ושכבר נראה מה היא תגיד.
עבר שבוע ומרוב עומס כמעט שלא חשבתי על זה. רק כשהגיע סוף
השבוע שאלתי אותה מה העניינים, והיא אמרה שננסה שוב מחר. שוב
נורא כאב לה והפעם הפסקנו על ההתחלה.
הרופאה שלה עשתה כל מיני בדיקות ואמרה שזו בטוח לא פטריה. בכלל
נראה לה שמשהו אחר גדל שם אבל היא צריכה עוד בדיקות בשביל
לגלות מה זה בדיוק.
לא ויתרנו, ומדי פעם ניסינו שוב. לא בגלל שאני דחפתי לזה, בדרך
כלל היא היתה יוזמת. בפעם האחרונה שניסיתי, היה נדמה לי שממש
הרגשתי משהו. משהו קשה שמפריע לי להתקדם.

"עץ קלמנטינות".
הרופאים אמרו שהם עדיין לא נתקלו במקרה כזה, אבל נראה להם שלא
כדאי לעקור את העץ, כי הם לא יודעים איך זה ישפיע. בינתיים הם
יעשו עוד בדיקות. הם גם אמרו לה שתמשיך לחיות כרגיל, אבל
שתקפיד להשקות את העץ פעמיים בשבוע.
אני נכנסתי לתקופה של בלבול. לא הבנתי אם זה קשור אליי ובכלל
אם זה קרה בגללי. אולי בכלל הזרע שלי במקום לייצר ילדים, מייצר
קלמנטינות. היא עדיין הייתה מדי פעם מבקשת ממני לנסות. בשביל
לא להעליב אותה, הייתי שותק ומנסה. אבל עכשיו כבר היה קשה
מאוד. הייתי צריך לפלס את דרכי בין הענפים, וגם לי זה התחיל
לכאוב. הייתי יוצא מכל נסיון כזה שרוט ופצוע.

ככל שעברו השבועות, הלכנו והתרחקנו. גם כשהיינו נפגשים, רוב
הזמן היינו שותקים והיתה תחושה כזאת של מועקה באויר. אחרי כמה
זמן נפרדנו. לשנינו היה ברור שאין טעם להמשיך עם זה. במיוחד
שכבר בקושי היינו מתראים אחד עם השני. לזכותה צריך להגיד שהיה
לה את האומץ לחתוך את זה ראשונה.

בשבוע שעבר ראיתי אותה בשינקין, הולכת יד ביד עם איזה מישהו
חדש. בטח טוב להם ביחד, היא נראתה לי מאושרת, והוא - הוא נראה
לי מן חקלאי כזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
קרטה. אם אתה
מקיא באמצע
האימון זה
פאדיחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/1/03 16:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דגן צל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה