"but we were born of risen apes, not fallen angels"
(robert ardrey)
1
בנו אותי מאבן שפה זועפת
מאבן קשה ושפה אדישה לשינויים שכפתו את הרוח
סמלים וחזיונות :
המתים צועקים זה על זה דרך גרוננו
שינאות עתיקות שלא יודעות להגמר
אני צוחק על הריחוק האסטרונומי מהשמש
ואיך זה משפיע על האקלים הנפשי גם כן
המדע נתן בנו סימנים שנזהה את עצמנו
וסיפר לי שהייתי פעם קוף ודג ונחש פעמונים
האש עדיין מאכלת את הסנה והאש עדיין מאכלת
עורי הושל בושל נושל עורי חושל עורי חושל
במבואות והסיפים עמדו איתי כל הברירות האלה
אוגר הריץ את הגלגל והמסע סוער
2
האשה היתה מה שנשאר אחרי שהאבק שוקע
כמו קולם החרישי של צופרי האזעקה הגוססים
ושטפתי אותה בקוביות הקרח
ששחו בתוך הכוס אותה מצאתי בידי
ושיטחתי אותה על השולחן גדול-הרגל
משהו שלמדתי מן הסרטים הישנים
עד שהיתה דקה מספיק כדי לגלוש לתוכי
בשעה שהברק של האהבות האגדתיות היכה
בגג השרוף של זכרוני
צורות הגיחו ושקעו בחזרה
מתוך הלילה האפור כמו פתיתי אבן
"שלג" היא לחשה ודגדגה את הצלעות
הסוהרות על ליבתי במסגרות של עצם
עצם עייפה - מראה דקה - קולות כתומים
"שלג" היא הבעירה את נימי היקרים
בקינתה הנצורה והמדוייקת
צורות הגיחו ושקעו בחזרה
אל תוך הקבר הנטוש כמו אפר פלא
3
גם המרכז היה ועודו גולש לשוליים
ראיתי את זה כשנשכתי חזק בגרונו
כשהדם טינף וטיהר בו-זמנית אדמה ואדם
וצבאות התנפלו זה על זה בנשיקה וחנית
הכל הלהיב אותי - אמת, משאית, תאולוגיה,
אנחתה נעדרת החשק וריחה המתוק להחליא
טמנתי עצמי בבורות אינספור ובכולם טבעתי
גם במרכז הטבעתי אותות צמיחתי וסימני שיניים רכים
אך כל עוד הגלגל דוהר והחישור שבע
החיכוך עצמו משמן את ציר הוויתי
|