גופות אסורים,
מתכחשת במרד.
בועטת בפצע פרום מבפנים.
אוסרת לגעת, שורטת, כואבת
ממש לא אני..
לוהטת: לשבת, לנוע, לשכב.
גופי קופץ מבגדיי, בראשי הם כלל לא קיימים עכשיו.
פותח כפתור אל נפשי המבועתת
רואה בעיני רוחי דם נשפך.
בגדים, רק בגדים הם עכשיו.
מגנים, מפרידים, מפריעים, מפחידים
חוטים על חוטים ובתוך חוטים
אורזים גופות אסורים ופחדים ענודים.
סוגרת כפתור, אך רוצה להפטר ולפתוח,
רבה עם עצמי, אלימה.
קרועה מבפנים, זה כוח על כוח
אינני רוצה להיות חופשייה.
מגיע הסוף ואני מנצחת
ניצחון הגוף על נפש חלושה.
פותחת כפתור, ושוב פותחת.
הראש והלב אומרים "לא" ביחד,
אך הגוף אומר "כן" ,ונקרע.
גופות אסורים.
זורמים, נפתחים אל הים.
חופשייה. |