רחוק, כה רחוק
צובע לבנים בחושך -
במיסתורי הליל נחבא אל עץ.
פחדן,
שפנפן נחושת מת.

עיניים עצובות, כלום לא ירגיע
לא ירפאך כרוח סתיו.
כי בכי מר כבר לא יושיע,
זו האמת -
עצוב עכשיו.

רחוק מאוד רואות עינייך, בעלטה ובחלום.
בוהה עמוק לתוך חייך,
בעוד ידיי כה רועדות פתאום.
כחולה השמש, הופכת לשמיים נכזבים,
כמו אהבה שלא נושמת - נושאת בדין.

רחוק, כה רחוק ליבך פועם לו,
שקט וחם בתוכך הולם לו,
בלתי מוכן.

תפילה קטנה אשא לי, הרחק הרחק אשלח אותה:
לראות אותך,
רוצה כבר לראותך.
כה רחוק,
ואני שפנפנה בודדה...