ג. גייט / המתנה |
עמדנו כך שעות,
כמו בובות שאינן זזות.
חיכינו כטיפשים.
המשכנו לעמוד- בלילה, בחורף, בקיץ.
כשהיה טוב וכשהיה רע,
עדיין עמדנו -
בשורה.
לא זזנו.
פגעו בנו אבנים שהתמוטטו ברעידות אדמה,
ירד גשם והייתה סופה,
אך עדיין עמדנו -
בשורה.
מתנו בתוך אותה שורה,
כי כשאתה עומד כך -
למות כבר לא נראה כל כך נורא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|