תודה לאבי היקר. למרות שהתגרשת מאימא כשהייתי ילדה בת 12,
ואיננו חיים ביחד, למרות הריבים, הצעקות, הזמנים בהם לא דיברנו
וכעסנו אחד על השני... למרות שמערכת היחסים בינינו עדינה ואינה
כפי שחלמתי שיהיו יחסיי עם אבי, תודה על שאתה שם בשבילי, מייעץ
כשאתה יכול, ומתנהג כאבא כפי יכולתך...

תודה לח', הנער הראשון בו התאהבתי ממש. הכרנו בכיתה י',
הפכנו לידידים והיית עבורי, אבל לא כפי שרציתי. שנתיים הייתי
כרוכה אחריך ללא ידיעתך, עד הרגע הנורא בו אמרת לי שאתה מאושר
כי ידידתך הטובה ביותר שהייתה מאוהבת בך גם, נשקה לך ושאלה
בצחוק: "מעניין איך היה אם היינו ביחד", ופתאום גילית שאהבת
חייך הייתה תמיד מתחת לאפך (וזו לא הייתה אני...).

תודה למשה, שהכרתי במסיבת יום הולדת של ידיד משותף. אחרי
שבילינו במסיבה, ושכחתי ממך, הסתבר כי אתה לא שכחת אותי. ידיד
שלי קרא לי, כי "יש לו הפתעה בשבילי", ואכן הפתיע אותי בדמותך.
תודה על שיר-האהבה המרגש שנתת לי בתוספת פרח וחיוך מקסים. זה
השיר היחיד שאי פעם כתבו בשבילי, והכי מרגש בעולם, אף-על-פי
שיש יפים ומרגשים ממנו. אמרת שהתאהבת בי מהרגע שפגשת בי
בתמימות שמאז לא פגשתי. קנית את לבי, אך אחרי מספר פגישות, הלב
גבר על ההגיון, והבנתי שזה לא זה, לצערי הרב.

תודה לרונן שהכרתי בפגישה עיוורת בגיל 15. הייתה כימיה, היה
כיף לדבר, והיה ממש נהדר כשטיילנו בחוף. תודה על שהרסת את זה
כשניסית לנשק אותי, הרגשתי שזה מוקדם מידי, והסבתי את ראשי.
תודה על שהיה לך מספיק ביטחון (או טיפשות...) לנסות שוב. ושוב.
ואחר כך גם לשכנע אותי. תודה על שזעזעת אותי  כשאמרת: "מה את
עושה מזה עניין, בשבילי להתנשק (וגם דברים אחרים...), זה כמו
לאכול ארוחת בוקר"...  תודה על שניסית שוב בפגישה הבאה, ואני
תמימה שכמותי, רציתי להתנשק לראשונה רק עם נסיך אמיתי (שאני
עדיין מחכה לו...), ושנתת לי את האומץ להעיף אותך לכל
הרוחות...

תודה לגלעד שהכרתי בטעות בשיחת טלפון. תודה על החביבות
שגילית, על השיחה הנפלאה שהתפתחה בינינו ואני בת 16, ואתה בן
24. תודה על שמהר מאוד התחלת בשאלות חודרניות ואינטימיות
שהרעידו את תמימותי. תודה על השיחות הארוכות אל תוך הלילה
שהסתרתי מכולם. על כך ששמתי לב שפתאום השיחות הופכות לשיחות
סקס. על כך שהשתמשת בי ובסקרנות שלי כדי לספק את היצרים שלך.
תודה על כך, שגם אחרי שכבר התחלת להפחיד אותי, וניתקתי לך
בפנים כל הזמן, וגם אחרי שאבא שלי ענה והזהיר שנתלונן במשטרה,
עדיין המשכת להטריד. כן, והיית כל כך דפוק שאפילו לא הבנת למה
אני מתנהגת אליך ברשעות כזאת! תודה על כך שגם היום אחרי ארבע
שנים, אתה ממשיך להתקשר פעם בכמה חודשים ולא מתייאש. תודה על
שבחיים לא האמנתי שאכיר סוטה וחולה נפש כמוך! תודה לי על שלא
התלוננתי עליך, ולא שלחתי אותך למחסה לחולי נפש.

תודה לאוהד,שהוא הידיד שלי עוד מהתיכון, על שבקושי התייחסתי
אליך, ולמרות זאת התעניינת ודאגת. כולם אמרו איזה מושלמים
אנחנו ביחד, אז הגיתי תוכנית בה נעבוד על כולם שאנחנו חברים,
עד שזה קרה באמת...  תודה שאחרי זמן קצר שברת את לבי והיית כנה
ואמיתי ואמרת שאתה לא רוצה להרוס את הידידות המופלאה בינינו.
הידידות נהרסה מעט והשתקמה לאחר מכן. תודה על שגילית לי שנה
לאחר מכן שאתה הומו... ותודה על שאתה הידיד שכל בחורה הייתה
רוצה. ידיד אפלטוני אמיתי...

תודה ל-א' אחר שהכרתי בעבודה לפני הצבא. הייתי מלצרית, ואתה
הטבח. שיחות הנפש הפכו לשכנועים להיות הגבר הראשון בחיי במיטה.
הבטחת הרים וגבעות, ונטיתי להאמין לך, עד שאישה בחודש תשיעי
נכנסה יום בהיר אחד וביקשה אותך. שניה לפני שעמדתי לעשות זאת,
נזכרתי לשאול מי היא. "אישתו", היא ענתה, ולעולם לא אשכח. גם
אישתך צריכה להודות לך על בגידותיך בה על ימין ועל שמאל, תוך
שאתה משתמש בתירוץ: "לא צריך להיות לה אכפת כי לא חסר לה כלום
משום בחינה...".

תודה לצ'רלי שהתחיל איתי בקניון, על שהענקת לי את הצרפתית
הראשונה בחיי, וגם אחת מאלו  שהכי זכורות לטובה (מי יודע? אולי
בגלל הנוסטלגיה...). תודה על שהשלית אותי שיהיה בינינו משהו,
ואחרי שתי פגישות כבר גיליתי שהמקום היחיד בו אהיה אצלך, זה לא
לבך, אלא מיטתך...

תודה ל-א' נוסף שעבד איתי במוסך. אני הייתי המרכזנית, והוא
היה אחד המנהלים הזוטרים. היית הכי שובה- לב במוסך (וגם הכי
צעיר...), ואני בטוחה שנשים הולכות שבי אחריך גם בחוץ. לא
התייחסת אליי כמעט, חוץ מכמה ימים לפני שעזבתי לטובת הצבא.
סיימתי את העבודה, והיינו רק שנינו שם. אמרת לי לבוא אליך
למשרד. דיברנו קצת, שאלת אותי כמה שאלות אישיות ואז סגרת את
הדלת, ואחר כך כיבית את האור. תודה על שעשית לי טראומה לאורך
זמן כשנישקת אותי, ופתאום גילית את ידיך מתעסקות בדבר מה.
כשהתרחקתי ראיתי את האמת העירומה עומדת מולי זקופה ומצפה...
חטפתי את התיק וברחתי כל עוד רוחי בי, רואה אותך יוצא אחריי.
תודה על אחד הרגעים המפחידים בחיי, בו הייתי סמוכה לדלת
הכניסה, ופחדתי שכמו בסרטים תחייך חיוך שטני ותנפנף במפתח
מולי. תודה שזה לא קרה. תודה שברחתי וחיכיתי בתחנת האוטובוס,
ואתה עברת במכונית, חייכתי חיוך נסתר וסקרת את גופי, גרמת לי
לחוש זולה. תודה שלמחרת  שוב לא התייחסת אליי, ואפילו לא טרחת
לומר סליחה.

תודה לאלון, הטבח בטירונות, שהעברת איתי את הסילבסטר (אומנם
עד תשע בלילה בגלל כיבוי אורות, אבל בכל זאת...), והענקת לי
נשיקה בלתי נשכחת, והעברת לי את הטירונות בסבבה ובעניין עם
המפגשים האסורים...  

תודה לאליאב, שהכרתי במהלך שבוע בו שהיתי בבית החייל בבאר
שבע. היו בינינו שיחות מעניינות על החיים, גיליתי את כשרון
הציור המדהים שלך, ואף שימשתי לך כמודל למספר רישומים שלך, שעד
היום הם שמורים במגרתי. תודה על האינטימיות הגופנית שהייתה
בינינו, אף שזה לא הגיע למה שרצית... תודה על גילוי הסובלנות
וההבנה. תודה על שלקחת את המספר שלי, אף שידעת שלא תתקשר...

תודה לניסים, החבר המיתולוגי שלי, בך אני נזכרת תמיד בערגה.
הראשון ששבר את הלב שלי לחתיכות של ממש, זה שעשיתי לו את המוות
חצי שנה עד שניאותי לצאת איתו. תודה על שדחקת בי לשכב איתך, על
כל הדמעות שבכיתי בגללך, על העובדה שתמיד הייתי אצלך אי שם
מאחור. לא התאמנו, ובכל זאת נאחזתי בתקווה שיהיה טוב. אלא שאני
חיפשתי חבר רציני ואהבה, אתה חיפשת מישהי שתפנטז עליך בצבא,
ותחכה לך בבית, מישהי לבלות איתה מידי פעם, לזיין אותה...
נפרדנו שלוש פעמים בשלושה חודשים, ועדיין לא נקלט לי בראש שלא
נועדנו אחד לשני...

תודה לרמי, החבר שאחריו. יצאתי איתך שבועיים אחרי שנפרדתי
מניסים כדי לשכוח אותו. זה הצליח, עד שיום בהיר אחד החלטת שלא
מתאים לך יותר אחרי חודשיים, ואפילו לא טרחת לומר. תודה לך על
שחיכיתי לתשובות ממך שלא הגיעו. תודה שאמרת שאתה לא מעוניין
בקשר רציני איתי כי לא מתאים לך קשר בכלל, ובאותו יום כשיצאתי
עם חברות למועדון כד להתנחם, קיבלתי טלפון מאוהד בשש בבוקר
שהוא ראה אותך במועדון אחר מתחרמן עם מישהי, ומתחיל עם עוד
כמה...

תודה לבחור הקירח שאיני יודעת את שמך. התחלת איתי בפאב, הצעת
לי שלישיה עם החבר שלך. לא הסכמתי, והצעת לקחת אותי ואת הידיד
שלי הביתה. שמחנו שנינו נורא. תודה רבה על שניסית את מזלך שוב
כשהגעת "במקרה" לביתך, וכשסירבתי, פשוט זרקת את שנינו בגשם,
בחמש בבוקר באיזה כביש ארוך ונטוש באמצע שום מקום. באמת תודה
שגרמת לי להאמין שיש גברים נחמדים בעולם...

תודה ליוסי שהכרתי באילת, כשיצאתי לאפטר מהבסיס. תודה שצצת
כנסיך מושיע אחרי שמישהו גנב לי את התיק עם הפלאפון, החוגר
והכסף ולקחת אותי למשטרה, ודאגת לי למונית לבסיס... תודה שאמרת
שאתה רוצה להיות רק איתי, ושאחר כך בקושי התייחסת אליי,
ובפעמים הבודדות שהתראינו עשית את עצמך מקשיב, ורק ניסית
להשכיב...

תודה שוב לניסים, שאחרי חצי שנה של נתק, התקשרת. תודה על
הפרפרים שחזרו לבטן, להלם שאחז בי כשהכרזת בפניי אחרי כמה זמן
שאתה עדיין אוהב אותי ורוצה לחזור. תודה על הפעם הראשונה
ששכבנו, ועל אלו שאחריה... תודה ששוב שברת לי את הלב, ריסקת
אותו ודרכת עליו שוב ושוב כשגיליתי שלא השתנית, שאתה עדיין
מזלזל ולא יודע מחויבות מהי, וקשר רציני מהו. באמת תודה
רבה...

תודה לעינב שהכרתי במשחק פוקר "אמת או חובה" בכינרת, שהיה
ספונטני לחלוטין. תודה על המשימה שהענקת לי- נשיקה חטופה
וקסומה באוהל. תודה על ששמרנו על קשר, על שהוא התפתח ממשהו
שחשבתי שיהיה רק סטוץ. תודה שחיזקת אותי ברגעיי הקשים בצבא,
שהענקת לי אוזן קשבת, עיצות נהדרות, את הגוף שלך... תודה ששוב
הושליתי, שהתאהבתי בך, ואחרי סקס נפלא, אמרת לי פתאום שזה לא
ילך כקשר רציני בגלל הפרש הגילאים (תשע שנים) והמרחק (שעה וחצי
נסיעה). תודה על כך שהערת אותי בזמן, אף שזה היה כואב. תודה על
הסקס הכי מדהים ומפנק שחוויתי בחיי (למרות חוסר הניסיון, בחורה
יודעת לזהות סקס נפלא כשהיא נתקלת בו...). תודה על שגרמת לי
להבין שכדאי לעבור הלאה, ובכל זאת נחמד "לשמור" אותך בצד...

תודה לנ' מהבסיס, שהכרתי אותו כחודש לפני החפש"ש, כשנפרד
מחברתו המיתולוגית מזה שלוש שנים. תודה על יחסי הפתיחות
בינינו, על שיחות הנפש, על הרגעים הקסומים שבילינו על ההר
שמשקיף על אילת בלילה, תודה על חימום היחסים בינינו, על שחשבתי
שאולי אתה האחד, כי אתה היחיד שהתקרב מעודו למה שאני מחפשת. גם
אתה חשת בכימיה שזורמת בינינו ובחשמל... תודה על שבכל זאת
החלטת לחזור לאקסית, ושוב להיפרד ממנה בגללי...  תודה שבחפש"ש
באת לפגוש אותי, על הערב הנפלא ההוא והמיוחד... תודה שבסוף
קראתי בין השורות שגם זה לא ילך, כי לך יש עוד הרבה זמן בצבא,
כשאני כבר שכחתי מה זה, ובגלל המרחק (שעתיים וחצי נסיעה...).
אתה הבחור הכי מקסים שהכרתי מעודי, ובת מזל האקסית שלך, וכל
אלו שיבואו אחריה...

תודה למאיר, המפקד שלי לשעבר, על שהיית המפקד הכי סטלן בצבא,
הכי מקסים ודואג ואנושי. תודה שהגנת עליי, ושימשת כ"אביר שלי"
כהגדרתך, כשבא הע' שלך, ועשה לכל המחלקה את המוות.

תודה מקרב לב לטל, המפקד השני שלי לשעבר, על שגרמת לי לחשוב
שהצבא זה גיהינום עלי אדמות, ושאתה השטן שבראשו. תודה על הדו-
פרצופיות שלך, על כל הפעמים "שחיפשת" אותי, שהענשת אותי,
שהעבדת אותנו עד 11 בלילה בפרך, שהתייחסת אלינו כאל כוח עבודה
זול, ולא כבני אדם. תודה שדרשת מאתנו מעבר למה שאנו מסוגלים.
תודה על הלילות כימים שהעברת בבכי, שנשברתי בגללך. על כך
ששקלתי אפילו לעזוב את הבסיס ולנטוש את החברות בגללך, שהייתי
אפילו מסוגלת להיכנס לכלא בשביל זה (מה שכמעט קרה אחרי ששפטת
אותי). תודה שבגללך חושלתי, שהפכתי חזקה, שהצלחתי להתמודד כפי
יכולתי עם חארות כמוך שאין להם מקום בעולם.


תודה לארז, שהכרתי במקרה דרך חברה משותפת. תודה על האושר
שנגרם לי כשהצלחתי להוציא אותך מביישנותך ולפתוח אותך, תודה על
כך שהיממת אותי כשגיליתי שיש גברים שמסוגלים להיות עם בחורה,
ולכבד אותה ולא להניח עליה בכל הזדמנות את הטלפיים המזוהמות
שלהם עליה. תודה על הפגישות המשוגעות שלנו, על שהתפרקנו
נפשית...  תודה על שכששאלתי אותך מה קורה איתנו, אמרת שכיף לך
איתי, והתחמקת. תודה שהתחמקת ממני כמה ימים, ואחר כך שלחת לי
הודעה לפלאפון שאתה מצטער, אבל לא מתאים לך קשר רציני, ואתה
רוצה רק להישאר ידידים. תודה על ש"בדקת" אותי בבדיקה מטופשת,
שרק עלתה לנו ביחסים, והרסה את המעט שהתפתח בינינו.

תודה לאתי, הלסבית המקסימה שהכרתי במועדון גייז (יש לי
חברים כאלה), שאחרי שהשתפכתי בפניה, הציעה לי את חיק המין הנשי
על כל יתרונותיו, כי אין כל תקווה לגברים... תודה ששימשת לי
אוזן קשבת, ותקווה מחודשת להאמין במין הגברי, כי אחרי הכל,
משום-מה אני רוצה גברים עם כמה שהם יצורים נחותים. מצאתי עצמי
משכנעת אותך, למה כדאי בכל זאת לדבוק בגברים...




תודה לכל הגברים הנוספים הרבים שהיו רק אפיזודה חולפת בחיי.

כולכם, גם אם לא הייתה לכם משמעות, רק חיזקתם אותי, אף כי
גרמתם לי להתאכזב שוב ושוב מחדש.

תודה על שגרמתם לי לא להאמין יותר במין הגברי.

תודה על שנתתם לי את התקווה להאמין, שאי שם, יש גבר אחד, רק
אחד מתוך כשניים וחצי מיליארד גברים, שמתאים לי ושתתפתח בינינו
אהבה אמיתית בלי יותר מידי משחקים וכאבי לב.