כשתבואי
אתן לך ממני יותר ממעט
כי כמו עלים אחרונים של שלכת
וכמו מספר בערך מוחלט
הבדידות בי חורצת סדקים
לדמעותי הם יהיו נחלים

כשתבואי
אחרוט על ספסל חום בגן
את שמך בגדול, את שמי בקטן
ואת עלי השלכת, עלי הבדידות
אתפור לך אותם במחט וחוט

כשתבואי
אשזור מילותי לשרשרת
וגעגוע יחליף מקומו בשמחה
במרתפי לבבי אשמור למשמרת
כל חיוך שחייכת אלי נערה

כשתבואי
אוהבך כשם שאוהב את חיי
והבדידות אז תופרח כבלון לאויר
ולא אחליפך, אף לא במאור עיני
כי למי שתיהי חייו יהיו מלאי שיר