בשתי ידיים סופר את הדמעות
עוצם עיניים, מנסה שלא לבכות
ואולי זה שיר עצוב, שוזר לי עוד שורה
על טעם מר, טעם של פרידה
ואת הלכת, את השמש את לקחת
והירח מכוון לאנשים העצובים
את הלכת, במזוודה ארזת
את כל הזיכרונות, כל החיוכים
השארת מכתב
והמילים שותקות אלי עכשיו
בתוך תמונה שיש לי - אני ואת שמחים
אך לא כתבת שזה כל כך יכאב
שזה יקח את כל מה שבפנים
ותגידי, כי אין כוח ושום דרך להתמודד
נשבע לך שניסיתי לחייך, זה לא עובד
ותגידי, כי אמרו לי עלייך לוותר
במכתב כתבת שיש לך מישהו אחר
בלילה את בטח ישנה- ולא לבד
הבן זונה נושם אותך, מחזיק לך את היד
והירח מכוון לאנשים הבודדים
כאלה שבחוץ שמחים, אבל בפנים ריקים
ואל תגידי לי לשכוח ושהזמן את הפצעים הוא יירפא
עם לב שבור צריך ללמוד לחיות, כי אי אפשר ללכת לרופא
ותגידי, כי אין כוח ושום דרך להתמודד
נשבע לך שניסיתי לחייך, זה לא עובד |
