בעקבות ערב הבמה האחרון, נתקלה תותיאנה בתגובות רבות מצד
בנות מסוימות שטענו כי היא אומרת מלים גסות ומטונפות כמו
'מנוש' ו'פות' כדי לגנוב את כל החתיכים. אז הנה, לפניכן ההוכחה
הניצחת שתות אינה חייבת לכתוב על נושאים שטחיים כמו מין, היא
יכולה לכתוב גם על איפור.

לא אשן כך,
גם לא אעצום
עין.
כי אם אקיץ תדיר,
בלבי מקונן
פחד שמא
יישרו לי ריסיי.

את עיניי שוטף,
מחטא.
לא עוד שחור,
לא עוד רימל,
לא
עוד
שחור.
ואהיה אני מטוהרת,
כבתולה צחורה.
כתינוק.
לא עוד מסכות, הוא יאמר לי,
לא עוד לכלוך.
כי עיניי ייראו עתה
כמות שהן.
עירומות.

ולא יצרוב לי,
אלא בלבי,
על שצבעתי את
פניי.
וינקה אותן
בעדינות.
כמו מגע ידה של אם,
קוסמטיקאית,
זונה.

והלכלוך נעלם מעליי
אל ענן צמר גפן
לבן.
לבן!
וגם הקשה,
שאינו יורד גם לא
במים,
יירד.

ויאמר לי, מטונפת את.
ויאמר לי, די לך.
ואביט
ואראה -
צדק.
אכן, שווה היה
חמישים ושתיים
תשעים.