רוח מידבר לוחשת בעורפי,
מלטפת נעימות נישרכות.
וחץ הצפון נוצץ בעיני
מסביר את כיוון הרוחות.
חולות לרגליי נוגעים - לא נוגעים
עוטפים את חיי בשמיכות.
גלים נישאים על גבם הם עצמם,
ניגשים אל ידיי הפתוחות.
חולמת את כל חיי כך חולפים
(והרוח אומרת דבר-מה)
ובדרך ימיי - הלוך ונדוד-
חץ רחוק ממלא משימה.
החולות הרבים - כאהבותיי הפזורות
מחיים בליבי נשמה,
ומחכים לגלים הקרבים כגורל
שישאום על אדווה לבנה.
ואני דרוכה, מחכה לגלים
וחולמת אדווה - ממתינה -
הן יקחוני מכאן בליל-אין-כוכבים,
יעטפוני בליל-אין-שינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.