מה שאני לומדת זה לדלל, לא לדלל את הנפש בהרבה אלכוהול, אם כי
גם זו אופציה לא רעה בכלל, אלא לדלל את הקיום האנושי ולמצות
אותו לכלל תחושה. דימוי בודד, נאמר אילוזיה, תאור חד-ממדי ככל
האפשר של הדבר האנושי המורכב והמסובך הזה שנקרא נפש האדם. לקחת
את הכחול העקרבי הזה העמוק של הנשמה הרעועה שלנו ולהפוך אותה
לסמל, לאייקון. ואז עלי לפתוח את הספרים ולהתאים אחד לאחד,
שתיים לשתיים שלוש לשלוש. אבל חאליק, מדי פעם קם אדם שהוא 2.8
ואז מה אני עושה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.