מי מכיר אותך הלילה
על כתפי תלוי כוו
אני למשענת,
אתה לסעד
סמרטוט עלי קולב.

מי מכיר אותך הלילה
אפילו לא הכפור
בשערך מתערבלים
כל גווני השחור
פנס רחוב יורק עליך
זרקור של נחמה
מבריק עיניים בהירות
ריקות מכל חכמה.

מי מכיר אותך הלילה
ילדי הקט,
אהוב
אל יפלו פניך
אל תהא כל כך עצוב-
אהובתך הלילה
לך מעשייה תספר
ואם לא תירדם
בסוף רטוב היא תיגמר.

מי מכיר אותך הלילה
ילד אגדה
בלאותך אף אני
סומאת ואבודה
מי מכיר אותך הלילה
אפילו לא אתה
לך אל היחידה
שגם מחר אותך תזכור-
מיטה.