|
מי מכיר אותך הלילה
על כתפי תלוי כוו
אני למשענת,
אתה לסעד
סמרטוט עלי קולב.
מי מכיר אותך הלילה
אפילו לא הכפור
בשערך מתערבלים
כל גווני השחור
פנס רחוב יורק עליך
זרקור של נחמה
מבריק עיניים בהירות
ריקות מכל חכמה.
מי מכיר אותך הלילה
ילדי הקט,
אהוב
אל יפלו פניך
אל תהא כל כך עצוב-
אהובתך הלילה
לך מעשייה תספר
ואם לא תירדם
בסוף רטוב היא תיגמר.
מי מכיר אותך הלילה
ילד אגדה
בלאותך אף אני
סומאת ואבודה
מי מכיר אותך הלילה
אפילו לא אתה
לך אל היחידה
שגם מחר אותך תזכור-
מיטה. |
|
|
באתי להקריא
בתוכנית של
דדו,
איך שאני נכנס
אני רואה את
אמנון פאר יושב
ליד דב רייזר,
ג'ו קוט, איזה
זמרת, וקוסם!
אמרתי לו דדו?
למה קוסם לרדיו,
זה לא קצת
יומרני?
אמנון שאל אותי
מי אני, אמרתי
לו, דדו, מה
קורה?
אתה לא זוכר
אותי?
הקראתי אצלך
יצירות
פלסטיקה!
ד"ר מישה רוזנר,
מעצב שיער, מפסל
באופנה, וחולה
אלצהיימ...
בכבוד רב
שארל דה גול! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.