אוצר שלי

ניטעת בתוכי כשאני עצמי עוד ילדה. באת מאהבה ונישאת תשעה
חודשים בחום וגאווה. תשעה חודשים בהם פרחתי מאושר על נצחון
הרוח והנחישות על מכשלות הגוף.

ואת לידתך יפה שלי לא אשכח לעולמים. ספרות רפואית מקצועית מלאה
בתאורים של לידה נדירה זו. כן אוצרי, לידתך רשומה לה בספרי
ההיסטוריה של הרופאים ברחבי עולם. מעטות הן הנשים שנפגעו ממחלת
הפוליו, כששריריהן משותקות וילדו בלידה טבעית.

שתינו ניצחנו פרח שלי. וללא עזרתך לא הייתי יכולה לו לאותו רגע
המאושר בחיי בו ראשך ביצבץ לו כשאחד עשר רופאים ומיילדות
עוצרים נשימתם,  בעיניים פעורות לרווחה על הפלא שיוצא לו
ממעמקי רחמי -  כאילו מעולם לא ילדה אישה.

ואת בצרחה פרצת לעולם. כה יפה, כה מתוקה, יצירתי שלי. מעטים
יבינו את אושרי ואת גאוותי. אפילו אביך שכה אהב את שתינו לא
יכול היה להבין את התפרצות השמחה האושר והגאווה שהבאת לחיי.  
את לי מדלית זהב  באולימפיאדת מלחמת ההשרדות. בנצחון הרוח על
הגוף. רצוני ונחישותי, על אף כל דיעותיהם של הרופאים בארץ
ובעולם, שלא אוכל ללדת בלידה טבעית ורגילה, היא שניצחה.
ופרצת לאויר העולם ללא עזרתו של איש, רק אמונתי בכוחי ובאהבתי
היא אשר ניצחה.

ומתוך כך מכאן התגלגלו חיי לא כפי שתכננתי.
פה עלי להתוודות על טעותי שהיתה כה גורלית לחייך הצעירים. כל
כך אהבתיך ילדה שלי, כל כך מילאת עולמי, עד שאביך לפתע היה
מיותר לי. והוא שכה אהבני, ננטש על ידי תשומת ליבי.
חיי סבבו סביבך. כשישנת צפיתי בך כשהנקתיך ליבי התמלא אהבה
שאותה כה רציתי להעביר לך יחד עם חלב שדיי.

הייתי ילדה. בת עשרים ואחת וכבר אישה נשואה ואמא. ולא השכלתי
היות אשתו של אביך. ורציתי רק להיות אימך. וכשדרש אהבתי ותשומת
ליבי דחיתיו מעלי. וכך שנה אחר שנה נשא הוא עלבונו עד שאבדה
יכולת הזוגיות שבינינו. הפתרון היחידי למען אושרך, היה להפרד.
על מנת שאוכל לשקם את ביתנו המצומצם לבית יציב חם אוהב
ומאושר.
עבורך ועבורי.
אלו היו נישואי בוסר. שני ילדים שלא בגרו עדיין לשאת בעול
משפחה. שני אנשים מרקעים שונים שנקלעו בטעות ומתוך צירוף מקרים
למצב שהובילם לנישואין מוטעים.
אני יודעת שאביך עד היום לא הצליח לבנות לעצמו חיים חדשים
מאושרים. כל חיי אשא את אשמתי. אך אנא אל נא תשפטי אותי
לחומרה. ילדתי ילדה ואני עצמי עוד ילדה הייתי.
ואת עבורי היית שיאו של מסע ארוך ומפרך של נחישות,  כאב, קושי,
וסבל. מסע בו רציתי להוכיח לי ולעולם שאני  אנצח.
כל זמן שחוזה הנישואין היה תקף, מעולם לא מעלתי באמונו של
אביך. (בניגוד למה שסופר לך) אף לא עלה בדעתי לבגוד כי לא חסר
לי מאום. היה לי אותך. אף גבר ואף יציר אנוש אחר לא היה מסוגל
למלא את כל עולמי כפי שדבר כזה קטן כמוך מילא אותו. ועבורי די
היה בזה.

גם השיקול להנשא בשנית, נבע מתוך אמונה שכך יטב לך. לחוות טעמה
של משפחה שלימה.

היום שאת הינך כבר אישה בעצמך אני כה גאה בך אהבת חיי. כה
אוהבת אותך, את אופייך הנפלא שעוצב בעמל כה רב ולמרות כל
הקשיים שעברת בהם ואולי בגללם.
יודעת שלא פעם שילמת מחיר יקר על שגיאות שעשיתי.  כל יום מחיי
זוכרת זאת ונושאת את אשמתי. לו רק יכולתי להחזיר הגלגל אחורה
הייתי מפצה אותך.

גאה בך אוצר שלי.  כה גאה ומאושרת.
היותך אדם עם ערכים עם כבוד לעצמך ולזולתך, כאשר צד הצדק תמיד
לנגד עיניך. עם נפש כה יצירתית, עם שמחת חיים למרות ועל אף
הקשיים והכאב בהם זכית. אישה לוחמת, אשר יודעת מה מטרתה ודרכה
ולא בוחלת בקשיים כדי להשיגה.
כל כך רוצה באושרך. מוכנה לעשות הכל בשביל זה. כי  את הוא
אושרי.