שוהם אופיר / קוסובו ואני |
קוסובו זה כאן רק תפנו ימינה
תפתחו את העיניים כל הסימנים כבר כאן
כל הנביאים שותקים ואלוהים ישן מזמן
מצאתי לא מזמן נפש תאומה
חבל שלא הצלחתי לפרוץ מבעד לחומה
שמעתי אתמול שהאקסית שלי מעשנת גראס
תגידו לי אתם נכון שזה נמאס?
וכשהשמש זורחת בא לי לצעוק
פשוט כי נמאס לשבת ולשתוק
בא לי לפעמים לדפוק ת' ראש לדפוק את החיים
הרס עצמי זה הכי כיף אתם לא יודעים?
כשהקירות נופלים והתקרה מתמוטטת
והכל נוטה להישבר אז בא לי לשקר
כי למה שיהיה לי רע? למה לי אף פעם אין ברירה?
למה מבפנים אני נקרע? אפשר לחשוב כבר מה קרה
אני נוהג עכשיו אליה נוסע די מהר
אני עוד מעט מגיע עוד מעט זה ייגמר
רק עוד כמה מטרים אני רוצה להשתכר
רק עוד כמה מטרים ואז אפשר לא לשקר
קוסובו זה כאן אם רק אפנה ימינה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|