New Stage - Go To Main Page

טי אס
/
צלקות

החור היה ממש גדול. אפילו ענקי. לא ידעתי שאני מסוגל לגרום
לחור כזה. ועוד בעזרת מברג.
התחלתי לחורר את הקיר. סתם... היה לי משעמם. אז התחלתי לעצב את
הקיר שלי מחדש. הקיר הזה שתמיד הסתכלתי עליו כ"הגיבור שלי".
יכולתי לעשות איתו הכל. תליתי עליו דברים, ציירתי עליו, אפילו
דיברתי איתו לפעמים. אבל באמת לפעמים - רק כשהרגשתי בודד.
חפרתי שם לאורך 20 מטר בערך. הלונג היפה שהיה תלוי עליו היה
מסתיר את החור הענקי. לא רציתי שיידעו על זה. רציתי לשמור את
זה לעצמי, מן דבר כזה שיהיה שייך רק לי. שרק אני יודע עליו.
יום אחד זרקתי לשם משהו. ואז אימצתי את הרעיון. החור הפך לפח.
ברגע שהייתי צריך לזרוק משהו אז הייתי מעיף את זה לשם כי לא
היה לי כוח לקום למטבח כל שנייה ולזרוק את זה לשקית אשפה.
אחרי כמה שנים כבר קלטתי  שהחור שבקיר לא מתמלא. אז זרקתי את
עצמי לשם. לא בדיוק זרקתי... נכנסתי לבדוק את המקום שטיפחתי
במשך כל כך הרבה זמן. אחרי 15 דקות של זחילה וכמה שריטות - כי
בכל זאת... זה לזחול בתוך קיר...- מצאתי את האור שבקצה המנהרה.
הקיר... אני מתכוון. ואז הגעתי. ראיתי משהו. זה היה די מוזר.
ראיתי עולם חדש. עולם יפה - אבל די מלוכלך.
פתאום ראיתי את הקפיץ של המכונית שנשברה לי לפני שנתיים. ונייר
טואלט רטוב מנזלת ירוקה, שזרקתי לשם לפני חודש. זה היה מצחיק.
לפתע מצאתי את כל הזבל שלי. בעולם יפה, ששם הזבל שלי נחשב
לנוף. נוף מדהים למען האמת. לא יכולתי להתעלם מזה שקיים עוד
עולם, אבל העדפתי לא לספר על זה לאף אחד. לא להתחלק בו. וזה לא
שהייתי קמצן או אגואיסט חס וחלילה, אלא שלא רציתי שגם העולם
הזה ייהרס. אמנם העולם לא היה משהו מושלם; היה בו הרבה זבל.
המון. אבל כמובן שהזבל הזה נחשב לנוף בעולם הזה. זה היה מן
עולם הפוך כזה. מה שנחשב לזבל בעולם שלי. שלנו. היה נחשב לנוף
בעולם שמצאתי ולהפך. בגלל זה לא הבנתי למה מצאתי תמונה יפה
להפליא זרוקה בפח. היו שם גם הרבה חיות מוזרות כאלה. לא מוזרות
אלא כאלה שאני אישית לא ממש אהבתי. מקקים וג'וקים ודברים כאלה
שמגעילים כמעט את כולם. והאנשים שם לא נראו הכי טוב בעולם. והם
גם לא התלבשו ממש יפה. והם לא טיפחו את עצמם או משהו כזה.
אבל... היה שם נחמד. לא הייתה הרגשה של פחד, למרות שלא הכרתי
שם אף אחד.
אז אחרי שעתיים שעמדתי שם, למרות שהשעון שלי הראה שעברו רק שבע
דקות, חזרתי מהחור שבקיר. ואחרי עוד רבע שעה של זחילה שוב
הגעתי לחדר שלי. הבטתי על הצלקת שנשארה מחתך שנוצר במהלך
הזחילה... צלקת גדולה. גם נשאר קצת דם... אני חייב לשים פלסטר!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/1/03 18:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טי אס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה