"אמא, איך באים ילדים לעולם?" - זו השאלה הראשונה ששואל ילד את
אימו. טוב נו, לא הראשונה אבל בין הראשונות. ואז האמא שמעדיפה
שלא לרדת לעומקי העניין, מעדיפה לספר לו על החסידה (נו, טוב זה
רק במקרים שהאמא ממש לא רוצה לרדת לעומקי העניין. האמת בדרך
כלל יוצאת לאור כאשר הילד עוד פעוט). היא מספרת לו איך החסידה
עפה בשמיים, ואיך היא הביאה אותו בתוך שק שתלוי על מקורה, ואיך
היא יום אחד בלילה, הניחה אותו ליד הדלת שבפתח הבית, ואז האם
פתחה את הדלת וראתה את התינוק, לקחה אותו, וגידלה אותו ממש כמו
בנה.
טוב זו התאוריה שאיכשהו נוצרה לנו בראש. זו מין אגדה כזו. אגדה
שאומרת שתינוקות באים על ידי חסידות שמביאות אותן לבית ההורים.
האמת היא שאף אם לא מספרת את זה לבנה. גם אף בן לא מאמין. זה
שטויות למען האמת. מי שמע על ילד שהחסידה הביאה אותו? ואיך הוא
נולד? מאיפה הוא יצא? שאלות די טיפוסיות שיעלו לנו בראש לשמע
האגדה הנ"ל.
את האמת? די מוזר. מעניין אותי מי המציא את האגדה או מה שזה.
גם חוץ מזה שאין לי עוד הרבה מה לומר על זה. אבל... לא יודעת.
תמיד עניין אותי למה ילדים לא שואלים את אמם: "אמא, איך הולכים
ילדים מהעולם?"
מונולוג זה נכתב בהשראתו של הציור "אמא איך הולכים
ילדים מהעולם?" של מיטל נברלנד
http://stage.co.il/Stories/116392 |