ס. קובריק / נועה תנועה |
אולי בפעם הראשונה בחיים
לחוות אותך
את נדירות עומקך, תום עינייך
וחיבוק אהבתינו
לגעת באור
הכה חזק בדקירות הלובן
שהופך את קרביי
ומבעבע את דמי ונפשי
המתייסרת בשאלה
האם אראה אחרי הסינוור ?
אור הנגיעה
כנות או זיוף
חיבור או שיר פרידה
כי בסופו של יום
נפשי נועה תנועה
ואחר סערת הגלים
אפלט לחוף שרטון
מוכה וחבול
רטוב מבלבול
כי מה נפשי רוצה
אם לא לחבקך
להעריצך
ולחיות לצידך
לעד
ו
ב
ת
נועה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|