איך אפשר לדעת. משהו, בכלל.
רק להרגיש אותו, רק להאמין בו.
לתת לו למשוך אותך מקצות האצבעות,
לדגדג אותך מתוך שינה, להעלות בך גלי חום ואימה.

כל הדברים הנפלאים זורמים ובוערים, מרחפים ומרגיעים.
ולי יש אגרוף בבטן בגודל של צינור בטון.
בבועה, בטיפה, אני יושבת וחווה ביעותי לילה.
השביל הוא לא כל יכול, וגם לא היערות שמסביב לו.
כשאובדת הדרך, גם האובדן יכול להפוך לדרך, בטעות.
הכל עניין של תפישה,
הכל שאלה של איזה מוזיקה אתה שם ברקע.

(ברקע - בוב מארלי עם good vibrations..) :))