מנקודת חלל בקצה הרחוב
פסעת לחיי
וכל חטאך הוא חיוכך
והנה את יושבה על ספסל עברך
משוסעת היסוסים.
ועשן הסיגריה
הבהיר לך שנודעת רק לי
וניגשת
כי רציתי אותך
והקצר
השלט
ואנחנו.
התדעי שקורא אנוכי בשמך
האלוהית הקטנה
לראשונה
ורוצה לרסק את אבני בינתי
להשתחרר לימך
ולנשום
כי ליבי חנוק
ועיני כבדות.
אך יודע אנוכי
כי את
צידו האחר של ירחי האפל
תהיי אם ילדי
שכבר נבגדו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.