|
פנייך קורנות
ענוגת האתמול
ומבטי
ננעץ בפרצוף המגנט
המוכר עד כאב
וכל שנותר הוא
לחייך
לחוות
ולשמר.
ואני
שהייתי כחול תובעני במחשבותייך
כשרביטו של תן
המיילל לגזול את בנייך
נשארתי אני
נטול
מחייך
חווה
שוכח
תחושות דמי מפליגות למעבר
מסתחררות ברושם המילה
אך לו רק ידעת
כמה פשוט סיפורינו
כהיות שני מרכזים
לאליפסת חול.
אך ריחו של הדם והתשוקה
נספג בשעריך החלק
שיידי, הכובלות אותך לחופשי
מלטפות
ומחייכות. |
|
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.